בימים אלה מתנהל משא ומתן לשחרור החטופים ומטבע הדברים לא כל המידע נמצא בידי הציבור. אולם, ממה שכבר פורסם הרי שניתן להבין את הכיוון של ההמו"ם הזה. עמדות חמאס הבסיסיות לא השתנו. במהלך החודשים האחרונים הגישה ישראל ארבע הצעות כשחמאס מסרב לכולן. גם להצעה החמישית שחשף הנשיא ביידן השיב חמאס באותה צורה כשהוא מבזה את נשיא ארצות הברית. כרגיל, במקום להגדיל את הלחץ על חמאס, ממשיכה ארצות הברית ללחוץ על ישראל להמשיך ולהתגמש.

תחקירי מחדלי הצבא ב-7 באוקטובר: דריכות בצמרת צה"ל לקראת הפרסום
הרצי הלוי וגלנט מקריסים את הצבא, וביבי מנצח על התזמורת | האלוף (במיל') יצחק בריק

בימים אלה נפתח סבב שיחות נוסף וזה הזמן לבחון את הדברים. ראשית, הישגי צה"ל שפגע וממשיך לפגוע בכוח הלוחם של חמאס. על אף זאת, ממשיכה להתקיים יכולת לחימה שיורית באמצעות לוחמת גרילה ונמשך ירי תלול מסלול מהמלאי שנותר. חמאס מנסה להשלים את השורות באמצעות מינוי מפקדים וגיוס פעילים. כשהכלי המרכזי הוא שליטתו בחלוקת הסיוע ההומניטרי כך שלמתגייסים חדשים מובטחת אספקת מזון וסיוע להם ולמשפחותיהם. 

צה"ל בודד את צפון הרצועה על בסיס ציר נצרים ("המסדרון") שהנה אחד הנכסים החשובים ביותר במלחמה. בצפון הרצועה נותרו כ 200 אלף תושבים בהם  מוטמעים מחבלים רבים. צה"ל ממשיך לפעול שם כדי לטהר את המרחב וכתוצאה חלק מהאוכלוסייה מתפנה דרומה. הצבא גם השלים את ההשתלטות על מרחב פילדלפי - נכס קריטי למניעת התעצמות ברצועה. הפעולה שם המתמשכת היא קריטית למניעת התעצמות מחודשת של חמאס. מרחב החיץ הנבנה לאורך קו הגבול ברצועה הוא נכס קריטי למימוש תכנית ההגנה לישובי העוטף. קיימות מנהרות התקפיות רבות לכיוון ישראל שטרם זוהו והושמדו. לכן, נדרשת השלמה הנדסית ותחזוקה קפדנית למניעת חדירה של פעילי חמאס לפגיעה ביישובי העוטף.

ההצעה העומדת על הפרק כעת (וכך גם ההצעות הקודמות), מציעה להחזיר את החטופים במספר פעימות. זו דרישה קשיחה של חמאס. דרישה זו תאפשר להתחיל בשחרור של מספר חטופים (חלקם מתים), ובהמשך לגרור את הפעימות הבאות שהוא ינסה לתעתע בישראל במשך חודשים ואף שנים. חשוב יהיה להבין שחמאס לעולם לא ישיב את כל החטופים המהווים את הנכס המרכזי ותעודת הביטוח שלו להמשך שרידות ההנהגה המקומית וכלי מרכזי לפגיעה בחוסן ובלכידות החברה בישראל. רעיון הפעימות הנו בבסיס ההונאה של חמאס.

הארגון יסכים לשחרור מספר חטופים קטן שיאפשר (להבנתו) להשיג הפסקת הלחימה לזמן ממושך ככל הניתן, נסיגת צה"ל מנכסים חיוניים וגרירת רגליים להארכת משך הפסקת הלחימה ככל הניתן באמצעות דיונים אינסופיים לגבי השלבים הנוספים בעסקה (שלעולם לא יתממשו). מבחינת חמאס זהו מצב אסטרטגי נוח המאפשר לו לשמר את ההנהגה ולהתחיל בתהליכי שיקום.

שחרור חלק קטן מהחטופים יגזור למעשה גזר דין מוות על השאר מאחר והוא יבטל את כל המנופים של צה״ל על חמאס בסוגיית החטופים: ביטול הלחץ הצבאי, לצד לחץ אמריקאי מתמשך על ישראל להפסקת אש מוחלטת. התפרקות מהנכסים של צה״ל תהווה פגיעה עמוקה בהישגי המלחמה.

חזרת אוכלוסייה לצפון הרצועה טרם טיהור המרחב מהווה איום חמור. אם צה״ל יחזור להילחם כדי להשיב לחזקתו נכסים אלו לאחר הפסקת הלחימה, מה שקשה לראות לאור לחצים כבדים שיופעלו על ישראל להפסקת אש מוחלטת, הרי שנדרש יהיה לשלם על כיבושם מחיר דמים כבד מחדש. זאת ועוד, לא ניתן יהיה להגן על יישובי העוטף ללא מרחב החיץ, מה שיגרום לתרעומת, לנטישת חלק מהתושבים את הישובים ולעצירת החזרה לעוטף. ולבסוף יש גם לזכור גם שלא ניתן יהיה למנוע את התעצמות החמאם דרך מרחב פילדלפי מאחר וכל סידור "טכנולוגי", "בינלאומי", או "אזורי", לא יוכל להיות בר קיימא.

לאור אלה על ישראל לעמוד על מספר עקרונות. ראשית לתבוע את שחרור כל החטופים בפעימה אחת. רק כך ניתן יהיה למנוע את הגורל הצפוי למי שלא ישוחררו בפעימה הראשונה. חמאס ככל הנראה לא יקבל את הדרישה הזו אולם, אז נוכל להמשיך את הלחץ הצבאי במלא העוצמה עד שיקבל. 

במידה ועמדה זו לא תתקבל על ידי מקבלי ההחלטות, הרי בכל עסקה בשלבים על ישראל לעמוד על העקרונות הבאים: שמירה על שליטה מלאה של צה"ל (ורק שלו) במרחב פילדלפי, המסדרון, ומרחב החיץ. צה"ל ישמור על חופש פעולה בכל הרצועה. לא יוכנס כל כוח חמוש אחר (זולת צה״ל) לרצועה. יש לקצוב את משך הזמן למו"מ של השלבים הבאים ואסור שבהסכם הזה תהייה הסכמה לעצירת המלחמה, זו תסתיים רק כאשר ימוגר משטר חמאס ומטרות המלחמה יושגו במלואן.

החזרת חטופים הנה משימת קודש אולם אל לה להיות באמצעות עסקה מופקרת ושיתוף פעולה עם ההונאה של חמאס. עסקת חטופים שתפרק את צה"ל מהנכסים אותם צבר עד כה במחיר דמים כבר ושתאפשר לחמאס להשתקם ולחזור לשלוט ברצועה הנה מתכון לחזרת האיום על מדינת ישראל ולמתן רוח גבית לטבעת ההתנגדות המקיפה את ישראל ובראשה איראן.

אל"ם במיל. פרופ׳ גבי סיבוני הוא חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS)