סיכולו הכמעט וודאי של מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מהווה את תמונת הניצחון שישראל ייחלה לה לסיום המלחמה. בניגוד למלחמה בין מדינות, מלחמה א-סימטרית בין מדינה לארגון טרור. כמו המלחמה מול חמאס בה מצויה ישראל מאז חודש אוקטובר, היא בעלת מאפיינים שלא מאפשרים ברוב המקרים להכריז על ניצחון. מושגים שקשורים למלחמה "קלאסית" בין צבאות של מדינות, מאבדים את המשמעות המקורית שלהם בסוג זה של לחימה.

עסקת החטופים התעכבה? נתניהו טוען: "הלחץ הצבאי לא היה מספיק חזק"
בכירים במצרים: "שיחות המו"מ הופסקו"; גורמים ישראלים: "לא התקבל שום עדכון"

למשל המושג הכרעה הוא תודעתי ומושג כשמפקדי הצבא מבינים שאין טעם להילחם עוד – אך במלחמה מול חמאס קשה מאוד עד כמעט בלתי אפשרי להשיג הכרעה. סולם הערכים של חמאס שונה לחלוטין מסולם הערכים של מדינת ישראל.

הארגון לא מתחשב בחיי האזרחים הפלסטינים שתחת אחריותם אלא רואה בהם מגנים אנושיים המיועדים לשרת את מטרותיו ולכן פגיעה בהם היא חלק מהאסטרטגיה שלו המיועדת להשיג לגיטימציה לפעולותיו בעולם. בנוסף, את האידיאולוגיה של חמאס המוכוונת להשמדת ישראל לא ניתן להכריע ועל כן לא ניתן להכריע לחלוטין את רצון חמאס להמשיך ולהילחם.

זירת ניסיון החיסול של מוחמד דף (צילום: רשתות ערביות)

אחד הכלים ללוחמה בטרור שישראל עושה בו שימוש מזה שנים רבות, וביתר שאת מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל", הוא סיכול ממוקד, ככלי שיכול לסייע להורדת המוטיבציה והיכולת של הטרוריסטים לביצוע פיגועים. עם זאת ההחלטה לבצע סיכול ממוקד מעלה דילמות נורמטיביות ואופרטיביות. הן בשל ההשלכות החמורות שפעולת הסיכול הממוקד עלולה לגרור אחריה, כמו ניסיון מוגבר לבצע פעולות טרור מול ישראל.

הן בשל הביקורת הבינלאומית שהשימוש באמצעי זה עלול להציף, כמו לאחר סיכול סאלח שחאדה, שהיה מבכירי ראשי החמאס בתחילת שנות ה-2000, ושסיכולו שהביא לפגיעה בחפים מפשע ולגינוי בינלאומי נרחב.

הן בשל הסוגיות הנורמטיביות הכרוכות בקבלת החלטה מסוג זו, כמו השאלה כיצד מחליטים את מי לסכל והאם לא מדובר בעונש מוות באמת לא של פעולת לוחמה בטרור. ההחלטה אם כן על ביצוע סיכול ממוקד נלקחת בכובד ראש ומעורבים בה צמרת הצבא ומקבלי ההחלטות. 

מוחמד דף נחשב לראש הזרוע הצבאית של חמאס ואחראי לעשרות פיגועי טרור שבוצעו נגד ישראל. העובדה שניצל במהלך שני עשורים, מנסיונות רבים של סיכול ממוקד מצידה של ישראל (גם אם נגרמו לו פגיעות פיזיות), הביאה לכך שהפך למיתוס בקרב צעירים פלסטינים ופעילי חמאס. דף אף מוביל את הקו הניצי בצמרת החמאס שלא מאפשר להגיע להפסקת אש. 

בטווח הקצר יכול הסיכול, בהנחה ואכן סוכל דף, להביא לנסיון פעולות תגמול כנגד ישראל, אך בטווח הבינוני הוא יכול לאפשר את תמונת הניצחון שישראל מזדקקת לה ושלא התאפשר לה להשיג עד כה. תמונה זו, של סיכול סמל החמאס יכולה לצייר את ישראל ככזו שיצאה מהמערכה כשידה על העליונה, דבר שיכול לאפשר לה להביא לעסקת חטופים שתחזיר את אחינו ואחיותינו הביתה. 

ד"ר לירם קובלנץ-שטנצלר, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור (ICT), אוניברסטת רייכמן, חוקרת אורחת באוניברסיטת ייל ואוניברסיטת ברנדייס וחברת פורום דבורה.