מדינת ישראל נמצאת בצומת דרכים דרמטי וקריטי לעתידה. לכאורה, על ממשלת ישראל לבחור אחת מבין שתי אפשרויות: השבת החטופים במחיר הפסקת הלחימה והמשך שליטת חמאס בעזה, או, המשך הלחימה בעזה עד מיטוט שלטון חמאס, גם במחיר הפקרת החטופים לגורלם המר מאד וחללי ופצועי צה"ל נוספים.
"רוצחים": קצינים בכירים בצה"ל הותקפו בבני ברק | צפו
בן כספית: "הבכיין מספר שגורמי שמאל מפרסמים את המיקום של בנו יאיר"
אבל, למעשה, הבחירה היא בין כניעה לימין הקיצוני שרוצה לספח את איו״ש וליישב יהודים ברצועת עזה ובדרום לבנון, ושדן את החטופים למוות ואת ישראל למלחמה ולהרס נמשכים בכל החזיתות, לבין עסקה אסטרטגית שתוביל להחזרת החטופים ולהחלפת שלטון חמאס בעזה, להרחקת חיזבאללה מגבול הצפון, ולנורמליזציה עם סעודיה ומדינות ערביות נוספות.
העובדה שממשלת ישראל ממסגרת את ההחלטה באופן צר כעימות בין ישראל לחמאס, ונמנעת מלדון בסכנה הקיומית למדינת ישראל מצד איראן ושלוחותיה הג׳יהאדיסטיות (שחמאס היא רק אחת מהן) ובהזדמנות ההיסטורית שנוצרה ליצירת ברית של מדינות מתונות כנגד הציר האיראני-ג׳יהאדיסטי, היא פשע נגד ישראל ואזרחיה. ראש הממשלה חייב לבחור באינטרס הישראלי.
ניסיון העבר עם ארגוני טרור רצחניים ברחבי העולם מלמד שיש למגר את ראש הנחש, אחרת חורשי רעתה של מדינת ישראל והפנטזיה הגי'האדיסטית של מחיקת ישראל מעל פני האדמה, יתעצמו.
בה בעת, החודשים הארוכים שחלפו מאז שצה"ל נכנס לעזה מלמדים על הקושי למוטט את שלטון חמאס תוך שימוש באמצעים צבאיים בלבד. אתגר נוסף הוא דה-רדיקליזציה של רצועת עזה, אחרי שנים ארוכות של שטיפת מח ג'יהאדיסטית.
אתגר שלישי הוא שיקום הרצועה ההרוסה שלא על חשבון תקציב מדינת ישראל. שיתוף פעולה עם ארצות הברית, סעודיה, מצרים, ירדן ומדינות מוסלמיות מתונות נוספות, הוא הפתרון לשלושת האתגרים הללו. שיתוף פעולה כזה מאפשר הגברת הלחץ הבינלאומי על חמאס לעסקת חטופים שבסופה כניעת חמאס והגליית ראשיו תוך כדי הצגת איום, שנתמך על-ידי בנות הברית של ישראל, שללא עסקה כזו המלחמה תמשך.
בד בבד, שיתוף הפעולה האזורי-בינלאומי יאפשר כינון שלטון זמני של נציגי מדינות ערב המתונות ונציגים פלסטינים, ומהלך ארוך טווח של דה-רדיקליזציה ושיקום הרצועה בתמיכה ובמימון של מדינות המפרץ העשירות, שגם להן אינטרס ישיר בהחלשת הציר הג'יהאדיסטי המובל על-ידי איראן. ולבסוף, שתוף הפעולה האזורי-בינלאומי ילחץ על חיזבאללה להסיג את כוחותיו מגבול הצפון, שוב תחת האיום לפעול נגדו צבאית בתמיכה בינלאומית.
הזמנה לשיתוף פעולה כזה נמצאת על השולחן כבר מספר חודשים, אך ממשלת ישראל נמנעת מלנצל את הצטלבות האינטרסים של המדינות השונות למען קידום האינטרס הישראלי: עסקה אזורית-בינלאומית לקידום בטחון ישראל בכל מרחביה.
יתרה מכך, האגף הימני קיצוני בממשלה מנצל את המציאות הפוליטית והביטחונית המורכבת כדי לקדם בחסות המלחמה תוכנית לסיפוח יהודה ושומרון ולכיבוש והתיישבות ברצועת עזה. מהלכים אלה יותירו את ישראל לבד מול איראן, סוריה, חיזבאללה, המיליציות בעירק, הח'ותים בתימן, וחמאס בעזה ובאיו"ש.
ראש הממשלה חייב לבחור – ישראל בודדה מול הציר הג'יהאדיסטי, או ישראל כחלק מציר מתון שנאבק ביחד נגד הג'יהאדיסטים. ראש הממשלה חייב לבחור – שרידות ממשלתו הקיצונית, או האינטרס הישראלי.
והציבור הישראלי חייב להיות עסוק בשאלה אחת: איך לגרום לממשלת ישראל לפעול למען האינטרס הישראלי שמחייב עסקת חטופים לפי "מתווה נתניהו" וקבלת ההזמנה האמריקאית לפסגה בינלאומית בדרך לגיבוש ברית ביטחון אזורית.
פרופ' דפנה יואל ופרופ' דפנה הקר הן חברות סגל באוניברסיטת תל-אביב וממקימות פורום היום שאחרי המלחמה.