בארצות הברית יש אמירה ידועה שנולדה בימי נשיאותו של ביל קלינטון, היטיבה לתאר את שקורה בחברה האמריקאית וניתחה במשפט קצר את תוצאות הבחירות לנשיאות שבהן גבר קלינטון על הנשיא המכהן ג’ורג’ בוש האב: “זו הכלכלה טמבל”. בישראל של השנים האחרונות יש צורך לשנות מילה אחת בלבד כדי לתאר את התהליכים הקורים בחברה: “זה החינוך טמבל”.
לאחרונה השתתפתי בטקס שמשרד החינוך היה שותף בו. ההשתתפות עזרה לי להבין חלק מהתהליכים העוברים על החברה הישראלית. באותו אירוע היו כל אנשי הדרג המקצועי במשרד בוגרי החינוך הממלכתי דתי.
אנחנו מגדלים את ילדי ישראל לחברה מפוצלת ומנוכרת
מערכת החינוך מעולה, אך עם משרד חינוך בלתי נסבל | רפאל
חיפשתי חילונים בקרב מי שאחראים על חינוך ילדי ישראל והתקשיתי מאוד למצוא. היה אולי חילוני אחד בצמרת משרד החינוך. ניסיתי לאתר מי שליברליזם ופלורליזם הם העקרונות החינוכיים שלהם ובקושי הצלחתי לאתר מישהו כזה.
נזכרתי בימיי כמ”מ המזכיר הארצי של ארגון הסטודנטים חברי מפלגת העבודה: השנה הייתה 1975 והממשלה הייתה ממשלת רבין הראשונה. באותם ימים התפרסם שהמערך מקיים משא ומתן לצירוף זבולון המר לממשלה כשר החינוך.
אנו, נציגי הסטודנטים חברי המפלגה, נזדעקנו ונפגשנו בדחיפות עם יהושע רבינוביץ’, אז שר האוצר מראשי המערך, התרענו בפניו על המהלך והבענו חשש שהדרך הדתית משיחית (אז המר היה נציג גוש אמונים המשיחי) תשתלט על החינוך הממלכתי.
התרענו אך לצערנו דרישתנו להפסקת המשא ומתן הקואליציוני לא נענתה. במבחן הזמן, התברר שצדקנו. מסתבר שמי שמכנים עצמם “הציונות הדתית” הועידו עצמם, כבר שנים רבות, למשימה הכל כך חשובה של הקניית ערכים לדור הצעיר.
הם הבינו מה באמת חשוב ולא התייחסו לחינוך ולהקניית השכלה כאל סרח עודף תעסוקתי, אלא ראו בכך שליחות. מסתבר שאותו דור דתי צעיר שהקצין מאוד בעמדותיו הלאומניות והדתיות, בשונה מדור הוריו, הוא זה שמכתיב ערכים לצעירי ישראל היום. כמי שרואה בחינוך משימה לאומית ממדרגה ראשונה, צר לי שהדור הצעיר הליברלי אינו מתגייס למשימה זו.
נכון, גם ילדיי שלי לא ראו את עתידם כחלק ממערכת החינוך, אם כי בצעירותם הדריכו במועדוני נוער והנחילו לצעירי היישוב שבו אנו מתגוררים ערכים של ציונות, אהבת המולדת, ליברליזם ופלורליזם, יחד עם הנחלת חשיבות התרומה האישית לחברה הישראלית ולביטחונה. לא מקרה הוא שנכדותיי שירתו ומשרתות שירות משמעותי בצה”ל. זה מהחינוך בבית.
הגיע הזמן שהציבור החופשי והליברלי בארץ יבין כי בלי התגייסותו למשימת חינוך ילדינו נמשיך לשקוע כאשר מדי יום נגלה עוד ועוד צעירים ונוער - תוצרי מערכת החינוך הישראלית - שמאמינים בעליונותנו כיהודים על אחרים.
ציבור שלמרות תרומתו לביטחון המדינה, חלק ממנו כושל בכיבוד האחר והשונה ואינו מתייחס בכבוד למיעוטים החיים בקרבנו. אני חי די בפאניקה שמגמה זו תצבור עוד תאוצה.