לאחר פגיעת הכטב"ם החות'י בתל אביב, שגרמה להריגתו של אזרח ישראלי, שאלת התגובה הישראלית הייתה רק שאלה של זמן. ואכן, התקיפה אתמול (שבת) בתימן, מבצע על ידי חיל האוויר הישראלי, שזכתה לשם "מבצע יד ארוכה", הייתה חשובה ונראה כי השיגה את מטרותיה בהקשר האופרטיבי, באמצעות פגיעות מדויקות בנמל חודיידה. ישראל לא יכלה לעמוד מנגד כאשר החות'ים לא רק שממשיכים את התקיפות מול ישראל, אלא גם מבקשים להרחיב אותן.
אבל, התגובות המאיימות של החות'ים לאחר התקיפה מעידות כי ספק רב אם היא עתידה להניא את החות'ים מלתקוף שוב את ישראל, אולי אף בצורה רחבה יותר. מהתגובות בתימן ברור כי התקיפה אתמול רק מגבירה את הנחישות של ארגון הטרור התימני להמשיך את פעילותו כנגד ישראל. החות'ים מצליחים לשמר את הרציפות התפקודית שלהם, גם תחת מתקפות חוזרות ונשנות מצד הקואליציה הבינלאומית בהובלת ארה"ב ויש להם מספיק יכולות לפגוע בישראל גם לאחר הפגיעה אתמול.
ההצהרות הללו גם מעידות כי ייתכן שזו לא הפעם האחרונה שישראל תאלץ לפעול בתימן, יתרה מכך, החיבור שעשה "השופר" של חיזבאללה עיתון אלאח'באר, בין התקיפה בתל אביב לבין הרחבת התקיפות מצד חיזבאללה מלמד כי ספק רב אם התקיפה תשפיע על הנכונות הצירית כולה לפעול מול ישראל.
סביר מאוד להניח שהתגובה הישראלית תוביל בטווח הזמן המיידי להגברת הפעילות מתימן ואף מעיראק (לאור הקשר המתהדק בין המיליציות השיעיות בעיראק לבין החות'ים). אם אכן יהיה זה המצב, וחיזבאללה יתמיד בפעולותיו כנגד ישראל, אזי התקיפה הישראלית אתמול, לא רק שביטלה את הצורך לפעול להפסקת אש, אלא רק החישה אותו.
ככלל, מאז תחילת מערכת "חרבות ברזל" ישראל תקפה באיראן, בעומק לבנון וכעת גם בתימן, במבצעים אופרטיביים מאוד מרשימים, אבל כל אלו לא הצליחו לנתק את הקשר הגורדי של חברות הציר עם חמאס. ספק רב מאוד אם מבצעים עתידים, מרשימים ככל שיהיו, ישנו במשהו את העובדה הזו. אם ישראל רוצה להוביל לסיום המלחמה ומבקשת להימנע ממערכה אזורית, הפסקת אש בעזה היא המפתח לכך. עליית רף התגובה מצד ישראל היא אולי צעד מתחייב אבל ללא רגל מסיימת מדינית, היא רק תקרב את ישראל למערכה רחבה יותר.