תודה לחבר מספר אחת - כך אני מתאר במספר מילים את שאני חש למשמע הודעת הנשיא ביידן כי לא יתמודד לתקופת כהונה נוספת. כן, זה היה צפוי ואולי היה עליו להודיע על כך עוד לפני הפריימריז במפלגה הדמוקרטית. נראה כי גילו הכריע אותו. אך כל זאת אינו גורע מתחושת האובדן שיצרה הודעתו.
זהו אובדן של נשיא אמריקאי ציוני בכל רמ”ח איבריו, אוהב ישראל בכל שס”ה גידיו, שבמשך עשרות שנים בסנאט ובבית הלבן הוכיח במעשים (ולא רק בדיבורים) את ידידותו לישראל. הוא הנשיא שמיד אחרי אסון השבעה באוקטובר התייצב כאן בישראל והזהיר את כל מי שחשב ולו לרגע קט לנצל את ההזדמנות ולפגוע בישראל.
טרמאפ הולך לטרוף אותה: אלו נקודות החולשה של קמלה האריס
הסוף לפעילות אונר"א בישראל? תוכר כארגון טרור וקשריה עם ישראל ינותקו
ה־don’t שלו הציג במילה אחת את המחויבות של האדמיניסטרציה האמריקאית בראשותו לביטחונה של ישראל. ואם ה־don’t לא הספיק, אז ביידן פתח את מחסני החירום האמריקאים ואת הכיס האמריקאי והעביר לנו תחמושת וכלי נשק במיליארדי דולרים. לא ניתן לשכוח את הלילה שבו נורו מאות טילים מאיראן על ערי ישראל, שרובם ככולם יורטו על ידי כוחות אמריקאיים (ובריטיים), כאשר ברור שיכולתנו ליירט את כולם באופן עצמאי היא מוגבלת ביותר. כטב”ם קטן אחד עם מעט חומר נפץ יחסית הרג אזרח, פצע אחרים והכניס אלפים לפאניקה. ראוי שכל אזרח ישראלי יפנים שבלי ארצות הברית כנראה לא הייתה כיפת ברזל ולא הייתה מערכת חץ שמיירטת בהצלחה טילים על אילת.
לעמידה הנחרצת של ממשל ביידן לצדנו יש השפעה דרמטית גם על יחסן של מדינות אחרות, בעיקר באירופה. הממשל האמריקאי הנוכחי גם נלחם בהתגברות ההתנכלויות האנטישמיות ליהודים בארצות הברית, אלו שהלכו וגברו בימי הממשל הרפובליקני שלא מעטים מתומכיו הם שונאי יהודים.
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", המגמה האנטי־ישראלית בחלק מהקמפוסים האמריקאיים הלכה וגברה. ממשל ביידן הדמוקרטי לא חשש להתעמת עם אותם גורמים קיצוניים על אף שהדבר פגע בו אלקטורלית. בתקופה האחרונה ביצע הממשל גם מהלכים נגד אלימות מתנחלים (אומנם ספורדית אבל קיימת בלי תגובת גורמי האכיפה) שמן הראוי היה שממשלת ישראל תבצעם.
כל העשייה העצומה של ביידן ואנשיו למען ישראל באה על אף שראש הממשלה ושרים בממשלתו עלבו בו, זלזלו בו והתערבו, בעקיפין, לטובת יריבו בבחירות לנשיאות. אחרי שהנשיא ביידן הודיע כי לא יתמודד שוב, על כל ישראלי להגיד לו תודה. יהא זה תשלום קטנטן על החוב הענק שלנו, אזרחי ישראל לנשיא ביידן, שהוא בלי ספק החבר מספר אחת של ישראל. בפרפרזה על מילותיו של הנשיא קלינטון אחרי רצח רבין, אומר לנשיא ביידן “תודה חבר”.
הכותב שימש כיועצו הקרוב של שמעון פרס מ־1990 ועד 2016.