ראש הממשלה חתם בסוף השבוע את ביקורו בפגישה עם טראמפ בפלורידה. יש להניח, גם על בסיס הצהרות טראמפ, כי זו הייתה שיחה טובה יותר ביחס לזו שניהל עם האריס ואולי גם עם ביידן, יום לפני כן.
מלחמת אזרחים בלבנון בפתח? ההשפעה האפשרית של האסון בגולן
פגיעה ישירה ברמת הגולן: 12 ילדים נרצחו ועשרות נפצעו במג'דל שמס
גם אם כך, צריך לומר את הדברים הבאים: טראמפ אמנם טוב ליהודים בציון יותר מהאריס שנבלעה לחלוטין בתוך הפרוגרס האמריקני המזוהה עם אובמה ושות', אבל גם אצלו טרם ירד האסימון עד תום.
כאשר טראמפ מדבר, וכך עשה אתמול מסביב לשולחן הדיונים עם ראש הממשלה, על מניעת מלחמת עולם הוא מתייחס כפרנס היסטורי לשתי המלחמות העולם של 1914 ו-1939 אבל הוא שוגה בהבחנה שלו מאחר ובהווה כבר משתוללת המלחמה העולמית השלישית.
המלחמה הזו איננה דומה עד תום לשתי קודמותיה, בדיוק כמו שהאינתיפאדה הפלסטינית השלישית שהשתוללה כאן מאז מאי 2021 לא הייתה דומה לשתי קודמותיה אבל היא נוכחת גם נוכחת.
היא נוכחת בעימות שמתחיל במזה"ת, באירופה, אולי בזה שממשמש ובא בדרום מזרח אסיה. היא נוכחת במארג הכוחות המסתמן בפוליטיקה הבינלאומית, בפעולת חילות החלוץ של הטרולים והגיסות החמישיים הפועלים באקדמיות, ברחוב ואולי מעבר לזאת, הן בארה"ב והן במדינות המערב השונות.
כן! זו מלחמה שיכולה להתרחב. לעוד מוקדים ולמיני ביטויים נוספים. אפילו לתרחישי קיצון של שימוש בנשק גרעיני. אבל זו מלחמה שכבר נוכחת, מתקיימת, מתנהלת וטראמפ לא יוכל למנוע את מה שקיים. זו בדיוק הבעיה עם טראמפ. גם הוא צריך לשנות דיסקט ומהר כי אי אפשר למנוע את מה שמתרחש ובעיקר כי אי אפשר לכבות את מה שמתחולל דרך ובאמצעות פרדיגמות ותפיסות שלקוחות מתקופת הנשיאות הקודמת שלו המבוסס על תפיסת השלום הכלכלי שקרסה לחלוטין.
כאן מתחדד הפער בין ישראל לארה"ב של טראמפ קל וחומר של הביידנים והאריסים. מצד אחד, עומדת הבנת ראש הממשלה כי מדובר באירוע שונה, אחר, היסטורי ולכן נדרשת פרדיגמה של נצח (יהודי) כדי להתמודד עם המציאות הזו. רוצה לומר, זו לא מכה קלה בכנף, זה לא ייגמר מהר, אין עסקאות פשוטות, זו מלחמה לעשור ויותר. ומעבר לכך - לא נחזור לחיים המיטיבים והנעימים שלנו טרום ה- 7 אוקטובר.
מצד שני, ניצבת התפיסה האמריקנית (ללא קשר לזהות הגורם הפוליטי) לפיה מדובר המלחמה היא אירוע הדומה לאירועים אחרים שניתן להנדס אותו דרך פרקטיקות שטחיות של משא ומתן מוצלח, עסקה מידית, ופרקטיות מעל פני השטח אשר יכבו באחת את המלחמה ויחזירו את הסדר הישן על כנו ולפי טראמפ גם יימנעו את המלחמה השלישית שכאמור כבר מתנהלת במלוא עוזה.
זהו מפגש טעון בין תפיסת הנצח היהודית לבין תפיסת הרגע המערבית. הבעיה הגדולה היא שיסודות 'התפיסה הרגעית' נוכחים לא רק בוושינגטון, פאריס או לונדון, אלא גם במחוזות הפנים של ציון ומדינת ישראל. 'עסקה עכשיו' זה הסלוגן שמבטא את עומק ושורש התפיסה הרגעית ואת חוסר ההבנה העמוקה לגבי מהות האירוע שאנחנו נמצאים בתוכו.
זו הקונספציה השלישית או הרביעית של ישראל אחרי זו של ה-7 אוקטובר, אחרי קונספציית השמדה קלה של חמאס, אחרי קונספציית המיטוט, אחרי קונספציית העליונות האווירית של צה"ל, אחרי קונספציית 'הידידים' במערב, אחרי קונספציית צבא קטן וחכם, אחרי ואחרי.
כשם שהקונספציה הזו קיימת משמאל ומגלמת חוסר הבנה לגבי משמעות וסוג המלחמה שאינה מאפשרת חזרה קלה לאחור, היא קיימת גם במחוזות הימין. זה מבין את 'הברוך' הגדול ואת היותנו באירוע מסדר גודל אחר, אבל שוגה במסקנה 'הרגעית' שלו ולפיה ישראל יכולה להשתולל בכל רגע ובכל זירה ולהלום בפטיש על כל מסמר שמבצבץ מעל כאילו הייתה זו עוד מלחמה רגילה, ולא היא!
זהו האתגר הגדול שאינו מונח רק בפני האריס, ביידן, טראמפ ומנהיגי המערב האחרים. זה האתגר העצום שמונח במקביל גם לפנינו, הישראלים הציונים שצריכים, באופן פרדוקסלי ממש "עכשיו" לאמץ את תפיסת הנצח היהודית כדי להבטיח את העתיד הרחוק. זו בחירה מחודשת בזהות היהודית, בשורש התפיסה הקדמונית העצמית שלנו שצריכה להביא את כולנו מהגלות במערב המודרני אל הבית שהיה ובשנים האחרונות איננו עוד.