כהונתם של הרבנים הראשיים היוצאים, יצחק יוסף ודוד לאו, הסתיימה בחודש שעבר, וכעת, לראשונה מאז ייסוד הרבנות הראשית, אין רבנים ראשיים בישראל. המדינה לא מצליחה להניע את תהליך הבחירה. הציניקנים יגיבו שחיסרון הרבנים אינו מורגש כלל, וניתן בכלל לוותר על הגוף הזה.
חודשים לפני סיום כהונתו, ביידן מציג את הרפורמה במערכת המשפט
לאחר שעות: המפגינים פרצו לבסיס, עימותים ברחבת בית הדין בבית ליד
אך אני, המכירה בחשיבות תפקוד הגופים הללו (אם כי ממש לא מאושרת מהפוליטיקה המגעילה המתלווה לפעולתם) עדיין מצפה לתיקון ולא לביטול. בית המשפט העליון קבע כי הרבנים הראשיים חייבים למנות נשים נציגות לגוף הבוחר את הרבנים הראשיים. סירוב הרבנות למנות רבניות מטעמם הביא לעצירת הליך בחירת הרבנים הראשיים.
הצעת חוק שהגישה ח"כ אתי עטיה (הליכוד) מבקשת לאפשר מינוי נשים בהיקף נרחב לגוף הבוחר אך לא לכפות על חברי מועצת הרבנות הראשית למנות נשים תחת ההגדרה רבניות. עטיה קובעת כי מספר הנשים בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים יוכפל ל־30 במקום 16 כיום, והן ימונו על ידי ראשי הרשויות המקומיות מכל רחבי הארץ ולא על ידי הרבנים הראשיים.
במקביל, החוק הקיים ישונה כך שנציגי הרבנות הראשית יהיו בעלי כושר רב עיר בלבד. בהיותי יו"ר תנועת אמונה היינו מעורבות (גם בשנת 2013 וגם ב־2017) בניסוח ובקידום הצעות חוק לשינוי הרכב האסיפה הבוחרת את הרבנים. לצערי, אף שגייסנו הסכמות של הרבנים ושל גורמים חרדיים, הצעותינו לא קודמו.
מהות הצעותינו השונות הייתה תיקון העיוות המעניק עדיפות מובנית לגברים בגוף הבוחר בשל היות הגדרת הרבנים הנבחרים רק גברים. ניסינו באמצעות הצעת מינון שונה של ייצוג הגופים האחרים (נציגי ציבור, חברי כנסת, נציגי רשויות) להבטיח בגופי הבחירה ייצוג הולם לנשים באחוז גבוה מהמוצע היום. תנועת אמונה בהנהגתי הגישה עתירה לבג"ץ נגד הרכב הוועדה למינוי דיינים שכללה אז רק גברים.
ובעקבות העתירה תוקן החוק וההרכב נקבע כך שהוועדה למינוי דיינים לבתי הדין כללה לפחות ארבע נשים מתוך 11 חברי הוועדה. הדרישה למנות נשים לגופים הקשורים בשירותי דת וברבנות אינה קנטרנית ואינה דווקאית. היא נשענת על הידיעה ששירותי הדת והרבנות ניתנים לפחות ל־50% נשים, וראוי שנשים ישולבו בהליך הנוגע לחייהן.
היא נשענת על הידיעה כי עולם התורה מכיל היום גם מסה גדולה של נשים למדניות ושל מוסדות לימוד תורניים לנשים, והן מעורבות בחיים הדתיים. וכמובן הדרישה לשיתוף נשים במרחב הציבורי ובמרחב קבלת ההחלטות נשענת על ערכי שוויון של נשים וגברים ועל הנחת העבודה המחייבת שילוב נשים בהחלטות הנוגעות להשפעה על החברה הישראלית.
למדנו כבר שנוכחות נשים בעולם שירותי הדת והשפעת נשים על כלל שירותי דת מגביר את אמון הציבור בגופים אלה, מה שעשוי לסייע להשיב כבוד למוסד הרבנות ולשדרג את מעמדו הממלכתי והייצוגי. ראוי לתמוך בכל מהלך שיוביל להרחבת מעורבות נשים בשירותי הדת (התערבות בג"ץ, שינוי ההרכב באמצעות חקיקה ועוד) ויענה על עקרונות ערכי חברה דמוקרטית ושוויונית התואמת את שינויי הזמן.
הכותבת היא יו"ר תנועת הנשים הדתית לאומית אמונה לשעבר