עמנו עם של הדיוטות, שלא לומד לקחים ומחכה למצבים שכבר אי־אפשר לצאת מהם בשלום. במדינתנו רוב הפרשנים הצבאיים מנתחים באולפנים את מה שקורה עכשיו בלי שום הבנה מה טומן העתיד בחובו. בעת כתיבת שורות אלו עדיין איני יודע מה תהיה תגובת חיזבאללה על הריגת פואד שוכר, מספר שתיים בחיזבאללה ויד ימינו של נסראללה, ומה תהיה תגובת איראן על חיסולו של איסמאעיל הנייה בביתו על אדמת איראן. עם כל זה, ברור לי מעל לכל צל של ספק שמצבנו ילך וירע בעשרות מונים.
העם בישראל לא למד מלקחי חורבן בית ראשון, חורבן בית שני, מרד בר כוכבא, שנשחטו בהם מאות אלפי יהודים, ועמנו הוגלה ממולדתו לאלפיים שנה. לא הפקנו לקחים לא מהשואה הנוראה ולא מהמחדל החמור ביותר אחריה מאז היווסדה של המדינה. כעת, אנו בריצת אמוק לעבר חורבן בית שלישי. מי שמובילים את הכאוס הנורא הזה הם שלושה פירומנים: בנימין נתניהו, יואב גלנט, הרצי הלוי וגרורותיהם בדרג המדיני־משיחי ובדרג הצבאי.
אותה חבורה משיחית הביאה עלינו את האסון הנורא בעוטף עזה, ובהמשך היא כמעט הביאה עלינו מלחמה אזורית שהייתה פורצת ומחריבה את המדינה. לו הייתה הצעת השניים (גלנט והלוי) מתקבלת, לתקוף את חיזבאללה במלוא העוצמה בו־זמנית לתקיפתנו את חמאס – הייתה באה עלינו מלחמה אזורית רב־זירתית.
אך בזה לא סיימו הפירומנים את ליבוי אש המלחמה השורפת כל חלקה טובה בארצנו: ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי בקונסוליה האיראנית בדמשק, והריגת 12 מנהיגים בכירים גררו את איראן לתקוף את ישראל. בנס לא התפתחה מתקיפה זו לא מלחמה אזורית כוללת ואף לא מלחמת עולם.
מהלך זה לא רק שלא היטיב את מצבה של ישראל במלחמה, אלא נהפוך הוא – תוצאתו שינתה את מדיניות איראן מקצה לקצה. היא הפכה מגורם המושך בחוטים מאחורי הקלעים לגורם הניצב ישירות מול ישראל בכל מלחמה אזורית שתתפתח בעתיד.
טיל אחד חכם עשה את כל ההבדל: המסר שהעבירה ישראל למזרח התיכון
אלוף במיל' עמירם לוין נגד חיסול הנייה: "טירוף מערכות, היו צריכים להתנגד"
בימים אלה אנו עדים לעוד תעלול של שלושת הפירומנים – הריגתו של מספר שתיים של חיזבאללה בלב ביירות, והריגתו וחיסולו של איסמאעיל הנייה על אדמת איראן. אין בחיסולם כל תועלת לשיפור מצבה של ישראל במלחמה, אלא ההפך הוא הנכון. למרות זאת שלושת הפירומנים ממשיכים להצית שריפות גדולות במקום לנסות ולכבותן. אנו נמצאים כפסע מהתפרצות מלחמה אזורית רב-זירתית שאין למדינת ישראל שום סיכוי לנצח בה, אלא לקבל מכה אנושה שעלולה להביאה לחורבן בית שלישי.
הריגת מנהיגי האויב מעולם לא קידמה ולא הביאה כל פתרון לסיום המלחמות, אלא הרעה את מצבנו באלפי מונים. על הרוב היו מחליפיהם קיצוניים ואכזריים הרבה יותר. זה מה שקורה כששלושת המוסקטרים פועלים מתוך שנאה ורצון להשיב נקמה ולהחזיר את כבודם האבוד לאחר השואה שהביאו על עם ישראל בשבעה באוקטובר, ולא מתוך מחשבה רציונלית והבנת המשמעויות לכל פעולה. צר עולמם כעולם נמלה כאשר הם עוסקים ברגע הזה בלבד, ואינם רואים את המשמעויות של החלטותיהם לעתיד.
גם אם לא תפרוץ מלחמה אזורית כוללת כעת, כל עוד תימשך מלחמת "חרבות ברזל" קיימת סבירות גבוהה מאוד שבמוקדם או במאוחר תבוא עלינו מלחמה אזורית כוללת ותביא עלינו כליה. יש לזכור, אם בימים אלו אין לצה״ל מענה בהגנה על אזרחי ישראל, ואם הוא אינו מסוגל לנצח אפילו בזירה אחת (את חמאס) זה תשעה חודשים, בוודאי ובוודאי שאין בכוחו לנצח את האויב היושב סביב ישראל בטבעת חנק, ולו מאות אלפי חימושים ויכולות להילחם בישראל בשש זירות יבשתיות בעת ובעונה אחת.
כבר היום ישראל דועכת – עוד לפני התפרצותה של המלחמה האזורית. מלחמת ההתשה, הנמשכת כבר קרוב לשנה, עם חמאס בדרום ועם חיזבאללה בצפון – מדרדרת את ישראל לעברי פי פחת. צבא היבשה נשחק עד דק, ואינו כשיר עוד להמשיך בלחימה אלא חודשים אחדים.
אנשי המילואים כבר "מצביעים ברגליים", ורבים מאוד מהם אינם מוכנים עוד להתגייס. לא יעבור זמן רב ונאבד את צבא המילואים. גם הרק״ם שחוק עד דק: אין חלפים, אין די תחמושת, הציוד לא תקין ויש בו חוסר משווע. אין מי שיטפל בציוד, בנשק ובתחמושת במחסני החירום מחוסר כוח אדם מקצועי. הצבא הסדיר אינו מקבל את ההכשרה המינימלית הנדרשת; בקורסים ובאימונים גדל דור שלא ידע את יוסף.
המדינה בתהליך התמוטטות מבחינה כלכלית, העולם רובו נגדנו ומכריז עלינו חרמות כלכליים ואמברגו נשק, חרמות שהולכים ומתרחבים במהירות נגד ישראל, וחוסננו החברתי מתרסק. שלושת הפירומנים מצליחים שוב ושוב להצית את לבבות הציבור בהתנקשות שהביאה לידי מותו של מנהיג אויב הודות למודיעין מדויק.
אין מדובר אלא בהולכת שולל של הציבור ובזריית חול בעיניו שמחריפות את מצבנו לרעה בעשרות מונים. חבורת הפירומנים איבדה את דרכה, את שיקול דעתה ומובילה את כולנו לאבדון. הם רוצים שתימשך המלחמה ויהי מה, שאם תסתיים אין להם לאן ללכת הם יאבדו את מעמדם הרם ברגע ויירשם שמם בזיכרון הלאומי לדיראון עולם.
מי שמסתכל ממעוף הציפור בכל התמונה כולה, יכול לראות את ההצלחות הקטנות ואת הכישלונות הגדולים. הוא רואה בעיני רוחו את קיצה של המדינה הולך ומתקרב בצעדי ענק.
אחרית דבר, הדרך היחידה להציל את מדינתנו היום היא לסיים מייד את מלחמת "חרבות ברזל" עם חמאס כי אין בה כל תכלית. המשכה לא ימוטט את חמאס אלא את מדינת ישראל. יש חשיבות לשחרר מייד את החטופים בעסקה, בהנחה שגם חיזבאללה ינצור את אישו. עלינו לייחד זמן רב ויקר לשיקום צה"ל, לכלכלת ישראל, ליחסינו הבינלאומיים ולחוסנה של החברה בישראל. כאשר נהיה חזקים יותר ונצבור כוחות מחודשים, וכאשר תהא לנו ברית הגנה עם ארצות הברית – נוכל לעמוד בכל אתגר.