בעוד חצי שנה, עם כניסת הנשיא או הנשיאה החדשים לבית הלבן, יחול מפנה לרעה במעמדה של ישראל. הגב הכמעט אוטומטי, הכולל אספקת נשק ותחמושת בהיקף אדיר ובחינם; הגיבוי המדיני, הכולל מניעת החלטות נגדנו במועצת הביטחון; ההתייצבות המוסרית לצדנו באופן שמשפיע על מרבית מנהיגי אירופה – כל אלה לא יהיו עוד כשהיו.

לישראל יש צ'ק פתוח ל-3 חודשים: העיתון הבריטי חושף מה הוביל לגל חיסולים

גם הממשל החדש וגם מנהיגי אירופה יושפעו יותר ויותר מהקהל האנטי־ישראלי בארצותיהם. ישראל נדרשת לצקת יסודות למבנה אסטרטגי חדש כל עוד קיים הגיבוי של ממשל ביידן. בפניה בחירה קשה בין שתי אופציות מנוגדות בתכלית - להגיע להכרעה צבאית אזורית או להגיע לשלום אזורי. באפשרות הראשונה תומכת העובדה שאי־קבלת ישראל כמדינה לגיטימית והנכונות להילחם בה ולהשמידה הן יסוד מוצק באמונותיהם ובנכונותם לפעול של חלק גדול מהפלסטינים. בנוסף, סביב ישראל התגבשה טבעת בעלת יכולת צבאית ונכונות להילחם בנו, ובה חיזבאללה, החות’ים והמיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה, כשמאחור עומדת איראן שמצהירה על נחישות להשמידנו ובונה יכולות לשם כך.

ההחלטה לסלק את האיומים הללו לגיטימית, אך כדי להיות אפקטיבית עליה לכלול מתקפה נגד אתרי הגרעין, השיגור והנפט האיראניים, היערכות למתקפת־נגד איראנית ולקיחה בחשבון של מתקפת טילים נרחבת של חיזבאללה. הדבר יחייב מתקפה קרקעית שמטרתה לדחוק את רגלי חיזבאללה ולשבור את כוחו. זאת במקביל ללחימה בחות’ים ובמיליציות הפרו־איראניות. מדובר במלחמה קשה ועליה להיעשות תוך ניתוח סיכונים, הכנת העורף, תמיכה אמריקאית – ומבלי להיגרר אליה בגלל אסון שגרם חיזבאללה, חיסולים ממוקדים והתגובות בעטיים.

החיסולים צריכים להיות חלק מהאסטרטגיה במאבק הכולל הזה. השלום עם מצרים קיים 45 שנים, זה עם ירדן – 30 שנה, הסכמי אברהם מחזיקים ארבע שנים וברקע נמצאת העסקה הסעודית. הרשות הפלסטינית רעועה אך שורדת תחת עקרונות השלום שהתגבשו באוסלו לפני למעלה מ־30 שנה, וכוחותיה החמושים עושים את המעט שביכולתם למנוע את התפשטות והתבססות ארגוני הטרור.

ערביי ישראל עברו השנה מבחן זהות קשה, ולמעט מקרים ספורים של הפגנות תמיכה בחמאס וניסיונות פיגוע, רובם המוחלט בחר בצד הישראלי ואלפים מתוכם מביעים זאת באופן ברור בשורות צה"ל. האופציה המבוססת על עובדות אלה היא הפסקת הלחימה בעזה, כולל נסיגה, תמורת החטופים - ובעקבותיה הסדרים להחלפת ממשל חמאס ושיקום הרצועה שיותנה בפירוזה. הפסקת הלחימה הנגזרת בצפון תתבטא בהסכמים חדשים עם חיזבאללה. כניסה ל”עסקה הסעודית” תחייב צעדים ראשוניים, מדורגים ומותנים לעבר מדינה פלסטינית.

הממשלה הנוכחית אינה מסוגלת לקבל החלטות בסדר גודל זה. רק ממשלת חירום רחבה תוכל, במקרה של האופציה הראשונה, להעריך נכונה את הסיכון בכניסה למערכה צבאית ולהיערך לקראתו תוך גיבוי של העם ושל ארצות הברית. רק ממשלת חירום רחבה, בלי הקיצוניים, תוכל לבחור בהפסקת הלחימה ונסיגה מעזה ללא “הניצחון המוחלט”, אך בגיבוי העם ועם הבטחת המעצמות את החלפת השלטון והפירוז בעזה, שיקום הרשות, ואת העסקה הסעודית בדרך להסדר אזורי כולל. זהו זמנם של מנהיגי המפלגות להתעלות – ולהתאחד.