כמעט עשרה חודשים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הנתונים שבידי מערכת הבריאות ומערכת הביטחון מדווחים על כעשרת אלפים חיילים, בשירות סדיר ובמילואים, נפגעי טראומה מהמלחמה הנוכחית, שפנו לקבלת סיוע נפשי.
השמיים שוב נסגרים: אלו הפתרונות עליהם עובדים במשרד התחבורה
תהיו מוכנים: מדריך עזרה ראשונה לקראת מלחמה | ד"ר איתי גל
גורמי המקצוע מעריכים שעד סוף המלחמה, ולאחריה, ישראל תתמודד עם בין מיליון וחצי לשני מיליון איש שיסבלו מהפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD), והבעיה היא שייתכן מאוד שעל רבים מהם לא נדע כלל. למה זה קורה?
אנשים הסובלים מפוסט-טראומה יכולים לחוות סימפטומים בצורות שונות. קל לזהות את אלו מהם המציגים סימפטומים פסיכוטיים או בעלי מודעות גבוהה אשר פנו מיוזמתם לקבלת סיוע ולהעניק להם סיוע.
רבים אחרים ייתכן שיפתחו סימנים שונים כגון הפרעות שינה, חרדה, כאבים שונים, בעיות שינה ובעיות במערכת העיכול ועוד, אך לא יהיו מודעים לכך שהמקור הוא בהיותם פוסט-טראומתיים, ולא יפנו לקבלת טיפול.
לגבי אלה אני אומר: יש מה לעשות. זמן קצר מאוד לאחר אסון התאומים, הקים הפסיכיאטר פרופ’ קרייג כץ את מרכז בריאות הנפש לנפגעי ה־11 בספטמבר.
בעזרת שאלון פשוט שנבנה והופץ בין כל רופאי המשפחה, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים ניתן היה לאתר תוך זמן קצר מאוד אנשים שהציגו סימפטומים כאלה ואחרים של פוסט־טראומה, וניתן היה להציע להם טיפול בהתאם.
למעשה, לא רק שהתהליך הפשוט הזה סייע לאיתור אלפי אנשים בשלב מוקדם של ההתמודדות עם הטראומה, אלא שעד היום, 23 שנים אחרי, בארצות הברית מדווחים שבזכות אותה פרקטיקה פשוטה עדיין ממשיכים לזהות נפגעי פוסט־טראומה מאסון התאומים בזכות זה.
מערכת הבריאות הישראלית מרושתת ברמה מהגבוהות והיעילות בעולם. הדבר מאפשר לא רק הטמעה והפצה של שאלון דומה במהירות, אלא גם ניטור של התדירויות בהן אנשים מגיעים לביקור אצל רופא המשפחה.
כך, כשמזהים אדם שמאז ה-7 באוקטובר עלתה תדירות הביקורים שלו במרפאה, ניתן לייחד לו יותר תשומת לב ולשאול שאלות שיעניקו אינדיקציה ראשונית לגבי חשד אפשרי לפוסט-טראומה.
את התהליך הזה חייבים להטמיע לא מחר, אלא אתמול. טיפול בפוסט-טראומה הוא תהליך ארוך, אינדיבידואלי ורגיש, ולעתים מורכב בשל האופן שבו אנשים שונים עם PTSD חווים את הסימפטומים. חלקם יזדקקו לתרופות פסיכיאטריות, חלקם לטיפולים קבוצתיים או אישיים, וחלקם יזדקקו לטיפול באמצעות קנאביס רפואי.
מדינת ישראל חייבת להטמיע דרכי איתור מוקדם של נפגעי פוסט-טראומה ולהציל חיים לפני שיהיה מאוחר מדי. פוסט-טראומה נוטה להתפרץ בממוצע כחצי שנה לאחר החשיפה לטראומה.
היום, עשרה חודשים אחרי, אנחנו נמצאים במאני טיים של התפרצויות פוסט-טראומה בקרב חיילי סדיר ומילואים, ניצולים מהטבח בדרום, מפונים מהדרום ומהצפון, וגם בקרב תושבי ישראל במעגלים השונים.
גם אנחנו ב"סאיקי מדיקל" כבר מטפלים בלא מעט אנשים שהתפרצה אצלם פוסט-טראומה כתוצאה מאירועי אוקטובר והמלחמה, או שסובלים מכאבים כרוניים כתוצאה מפציעות פיזיות שונות מאז חודש אוקטובר. אין לנו זמן לבזבז.
הכותב הוא יו"ר רפואי של חברת "סאיקי מדיקל", לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל סורוקה