הרשתות ביומיים האחרונות שמו בצד את איום הטילים מאיראן ולבנון ועסקו בסוגייה הרת גורל של עברית רב מגדרית. הסערה התעוררה בעקבות שינוי הלוגו של מעדן "גמדים" מלשון רבים זכר למיתוג גמדים.ות.
"טעיתי": יהודה שלזינגר מגיב לסערת מחבלי הנוחב'ה שעורר
והפרחים לצה"ל: מחווה מרגשת של עובדים עם מוגבלות לפצועי המלחמה
חברת שטראוס החליטה לשנות את הלוגו בהמשך לעשייה החברתית הנרחבת שלה בתחום של קידום שוויון מגדרי, כחלק מהאחריות התאגידית שלה וכחלק מהפעילות שלה בתרומה לקהילה. למהלך המיתולוגי נוסף גם אתר המלצות לקהל היעד של המותג – הורים לילדות ולילדים בגילאי חצי שנה ועד ארבע - לקידום שוויון מגדרי בבית בשיתוף המרכז להוגנות מגדרית בחינוך וטל ברייר בן מוחה.
חלק מהציבור התנגד למהלך של שטראוס ואף קרא לחרם צרכנים, ואחרות/ים הגיבו להתנגדות זו בהומור ושאלו – על מה כל הסערה?
בשטראוס למדו לעומק את הנושא של קידום שוויון מגדרי והבינו את הכח של השפה כיוצרת מציאות. מחקרים רבים מצביעים על כוחה של השפה כמשפיעה על שוויון מגדרי, במיוחד במדינות בהן השפה היא שפה בעלת מטען מגדרי (בשונה מאנגלית ובדומה לערבית, ספרדית, צרפתית, שוודית ועוד). בעקבות מחקרים אלה, החליטו לפני כמה שנים להוסיף לשפה השוודית שם גוף נייטרלי בנוסף לשם גוף זכר ונקבה. למה הן.ם עשו את זה?
הכח של השפה הוא כח פוליטי לא רק בהבט המגדרי. השפה מעצבת את הדרך שבה אנו חושבות.ים על העולם ועל עצמינו ומשפיעה על התפיסה העצמית שלנו ועל הבחירות שלנו.
מישל פוקו היה אחד הפילוסופים המרכזיים שמיקם את השפה יחד עם כללי השיח כמרכיב כח משמעותי ביחסי הכח החברתיים. התאוריה שלו מסבירה מהי הגמוניה וכיצד היא משועתקת מדור לדור.
בעזרת השיח כולנו מפנימות.ים את המקום החברתי שלנו ובדרך זו האפליה והדיכוי משמרים את עצמם, ומונעים מאלה שמופלים.ות לרעה את היכולת להתקומם ולייצר שינוי.
באותו אופן כללי השיח בשפה העברית משמרים תפיסה שלשון זכר היא הלשון הכללית – "לשון סתם" וכי לשון רבים – מכילה בתוכה גם את הרבות.
רב המחקר בתחום של שפה ומגדר מגיע מאינטרס שיווקי – כשחברות מסחריות שאלו את עצמן איך יצליחו למכור יותר טוב לנשים – ה גילו שאם ישנו את שפת הפנייה, נשים ירגישו יותר הזדהות עם המוצר וירצו לקנות אותו.
לכן מעניין לראות שכשרוצות למכור לנשים – זונחות את כללי השפה לפיה פניה כללית היא פניה בלשון זכר. המחקרים האלה שעסקו במוטיבציה שיווקית – התרחבו לתחומי מוטיבציה בתחום הלימודי, התעסוקתי ועוד. כך למשל מצביעים המחקרים על הישגים גבוהים יותר כשנבחנות עונות על מבחן בלשון נקבה.
מי שעומדת על המשמר ומסרבת לשנות את הכללים הללו לגבי לשון זכר היא האקדמיה ללשון – האקדמיה מתעקשת לשמר את הכלל לפיו גם במקרה בו יש גבר אחד בקבוצה – יש לפנות לקבוצה בלשון רבים. חלק מהטיעונים בעד יגידו ששפת הקודש צריכה לשמור על כללי השפה כחלק משימור המסורת, אבל האקדמיה ללשון משנה חדשות לבקרים כללים שונים, יוצרת מילים חדשות ומראה לנו כי כללי השפה הם גמישים.
האקדמיה אישרה את המונח ראשת עיר (מהמונח אבן ראשה), מנכ"לית, פרופסורית ועוד. אז למה בכל זאת – בכל הקשור ללשון רבות ורבים – האקדמיה מסרבת בכל תוקף ליצור שינוי? לטענתי, האקדמיה מודעת היטב לכוחה של השפה ביצרת שינוי תודעתי – ולכן היא מתעקשת לשמר את המעמד הגבוה יותר של לשון זכר – ואת אי השוויון המגדרי בחברה.
חלק מהציבור חושבים.ות ששימור המסורת של שפת הקודש, קשור גם בשימור המשפחה הגרעינית המסורתית, וכי שינוי בשפה עלול (רחמנא ליצלן) להגמיש תפיסות קדושות של סוגי משפחות וגיוון מגדרי.
ולא רק בהקשר הלה"טבי יש חשש. החשש מפני שיווין מגדרי הוא שנשים יצמצמו את התפקיד המסורתי שלהן במשק הבית, ירחיבו את התפקיד שלהן בשוק העבודה, במשרות ניהול – כל אלה יגרמו להן לצמצם את מספר הילדים.ות (יש קשר הדוק בין מספר הילדים.ות לבין השכלת אם ותעסוקה)- מגמות שנוגדות את האג'נדה השמרנית-יהודית של זרמים מסוימים ביהדות.
כדי לעקוף את כללי האקדמיה השטח נוצרו בשטח יוזמות מגוונות כמו "המדריך לכתיבה שיוונית" שכתבה דנה אייזנרייך – יזמת חברתית שהקימה את "דברו אלינו".
שטראוס בחרו לאמץ את היוזמה של "עברית רב מגדרית" שיצרה מיכל שומר, בעבודת הגמר שלה בתואר ראשון בעיצוב תקשורת חזותית. בדומה לשוודיה, שיצרו שם גוף ניטרלי כפתרון לאי השוויון המגדרי בשפה, כך גם עברית רב מגדרית מאפשרת לנו לפנות לזכר ולנקבה באופן שוויוני.
המטרה היא שילדות, נערות ונשים ירגישו בעלות ערך ושוות באותה מידה. המטרה היא שהכותב.ת תיתן משקל שווה לפנייה לבנות ולבנים. המטרה היא שנשתחרר מכבלי הפטריארכיה ונראה עולם של 5050. ראינו את זה קורה באולימפיאדה – וכולנו ברכנו על כך. למה כשזה נוגע לשפה – אנחנו מזדעקים (ומזדעקות)?
ד"ר אדוה ברקוביץ'-רומנו היא מומחית למגדר, מרצה בבי"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ובתכנית למגדר באוניברסיטת בר אילן.