הסיפור מתחיל בצהריי קיץ מתוחים ביום רביעי בדטרויט, שם סגנית הנשיא קמלה האריס, המועמדת הדמוקרטית לנשיאות, ערכה עצירת קמפיין. האווירה הייתה טעונה כשהיא הגיעה להאנגר בשדה התעופה, שם פגשה לא רק את תומכיה אלא גם את מייסדי התנועה הלאומית, עבאס עלאוויה ולילה אלאבד.
קבוצה קיצונית זו גייסה מצביעים ערבים-אמריקאים במישיגן להימנע מתמיכה בנשיא ג'ו ביידן בשל עמדתו בנושא ישראל ועזה. במהלך המפגש הקצר הזה, אלאבד התחננה בדמעות בפני האריס לשקול אמברגו נשק על ישראל, כשציינה את ההשפעה ההרסנית של הפעולות הצבאיות הישראליות על הקהילה שלה בעזה. האריס, בניסיון להפגין אמפתיה ולשמור על איזון פוליטי, הבטיחה לקבוצה שהקמפיין שלה ימשיך להתייחס לדאגותיהם. תגובה עמומה זו השאירה מקום לפרשנות, מה שהוביל לסערה תקשורתית ולוויכוחים סוערים לגבי עמדתה האמיתית בנושא.
הצעד האמריקאי הדרמטי שיסייע לישראל מול מתקפה איראנית
יורדים מהעץ? המסר החריג שהעבירו האיראנים באו"ם
דיווח דרמטי ב"ניו יורק טיימס": קמלה האריס מוכנה לדון באמברגו נשק על ישראל
נכונותה של האריס לשקול אמברגו נשק, כפי שהוצע במהלך הפגישה בדטרויט, אינה מקרה בודד. לאורך השנים, פעולותיה והצהרותיה באופן עקבי עוררו דאגות לגבי מחויבותה לישראל. בפברואר 2019, כאשר חברת הקונגרס אילהאן עומאר השתמשה בדימויים אנטישמיים בהצעה שהתמיכה האמריקאית בישראל הייתה "הכל בגלל הבנג'מינים" והאשימה יהודים אמריקאים ב"נאמנות למדינה זרה", תגובתה של האריס הייתה מטרידה בצורה מתונה. במקום לגנות באופן חד-משמעי את הצהרותיה של עומאר, האריס הביעה דאגה שהביקורת עלולה לסכן את עומאר, ובכך נכשלה בגינוי נחרץ של הרטוריקה האנטישמית בתוך מפלגתה.
תמיכתה של האריס בהסכם הגרעין עם איראן (JCPOA) היא נקודה שנויה במחלוקת נוספת. ב-2015, היא תמכה בהסכם, שלטענת מבקרים רבים מעצים את איראן, איום משמעותי על ישראל. הצטרפות מחדש ל-JCPOA מיישרת קו בין האריס לבין האגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית, שנקט עמדה עוינת יותר כלפי ישראל. יישור קו זה מטריד מאוד עבור אלה המאמינים שההסכם אינו מונע מספיק את איראן מפיתוח נשק גרעיני.
גישתה של האריס לדיפלומטיה הייתה לעתים קרובות לא עקבית וגם לא יעילה. במהלך ביקור באוניברסיטת ג'ורג' מייסון ב-2021, סטודנט האשים את ישראל בביצוע "רצח עם אתני בפלסטין". במקום להפריך טענות חסרות בסיס אלה, האריס הדגישה את חשיבות שמיעת נקודת המבט של הסטודנט. בוועידת הביטחון במינכן בפברואר 2023, האריס תמכה בהקמת מדינה פלסטינית מבלי להתייחס באופן הולם לאיום המתמשך של טרור מקבוצות כמו חמאס.
הערותיה הפומביות של האריס נראו לעתים כמערערות את עמדת המשא ומתן של ישראל. במרץ 2024, היא קראה ל"הפסקת אש מיידית" בעזה, מה שהיה מספק למעשה קרש הצלה לחמאס.
לעמדתה של האריס בנושא ישראל יש השלכות משמעותיות על הקהילה היהודית האמריקאית. השגריר האמריקאי לשעבר דיוויד פרידמן הזהיר כי מועמדותה עלולה להוביל למעבר היסטורי של מצביעים יהודים לצד הרפובליקני, בהתחשב ביישור הקו שלה עם האגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית ותמיכתה הבלתי מספקת בישראל. פרידמן ציין כי הרקורד של האריס אינו עובר את "מבחן הקישקעס" של תמיכה אמיתית בישראל, רגש שמהדהד עמוק בתוך הקהילה היהודית.
עמדתה של האריס משקפת שינוי רחב יותר ומדאיג בתוך המפלגה הדמוקרטית. האגף הפרוגרסיבי של המפלגה, כולל דמויות כמו ברני סנדרס וחברי "הסקוואד", שאימץ יותר ויותר רטוריקה אנטי-ישראלית. סנדרס השווה את ראש הממשלה הישראלי נתניהו למנהיגי חמאס, כינה את נתניהו "פושע מלחמה" ושאל לגבי התמיכה האמריקאית בישראל. שינוי זה אינו רק רטורי אלא גם מונע ממדיניות. מנהיגים פרוגרסיביים קראו לסיום הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל ודחפו למדיניות העוינת לאינטרסים הישראליים. יישור הקו של האריס עם דמויות אלה מעלה חששות חמורים לגבי כיוון מדיניות החוץ האמריקאית תחת הנהגתה.
בניגוד לנשיא ג'ו ביידן, שנתפס כמתון בתוך המפלגה הדמוקרטית ויש לו היסטוריה ארוכה של תמיכה איתנה בישראל, האריס מיושרת יותר עם האגף הפרוגרסיבי. יישור הקו שלה עם סיעה זו כולל את תמיכתה במדיניות כמו "הניו דיל הירוק" ו"ביטוח בריאות לכולם", המשקפות את האג'נדה הפרוגרסיבית הרחבה יותר. מיקום זה הופך אותה לרגישה יותר להשפעה של מנהיגים פרוגרסיביים שהיו ביקורתיים כלפי ישראל ותומכים בעניינים פלסטיניים. יישור קו זה מטריד מאוד עבור אלה המאמינים שתמיכה בלתי מתפשרת בישראל היא חיונית למדיניות החוץ האמריקאית.
הרקורד של האריס בנושא ישראל רצוף בהחלטות והצהרות מטרידות המעלות חששות רציניים לגבי מחויבותה לברית ארה"ב-ישראל. פתיחותה לדיון על אמברגו נשק, תגובתה הרכה לרטוריקה אנטי-ישראלית, תמיכתה בהסכם הגרעין עם איראן, ויישור הקו שלה עם האגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית כולם מרמזים על שינוי פוטנציאלי במדיניות האמריקאית שעלול לסכן את האינטרסים הביטחוניים הן של ישראל והן של ארצות הברית.
כאשר ישראל ניצבת בפני איומים מרובים, תמיכה אמריקאית בלתי מתפשרת חיונית יותר מתמיד. הרקורד של האריס מצביע על כך שסביר להניח כי היא לא תספק את התמיכה האיתנה שישראל זקוקה לה. בחירות אלה הן מכריעות, והסיכונים לישראל ולקהילה היהודית האמריקאית לא יכולים להיות גבוהים יותר. על המצביעים לשקול בזהירות את ההשלכות של נשיאות האריס ואת הסיכונים הפוטנציאליים שלה לאחת מבעלות הברית החשובות ביותר של אמריקה.
חשוב לזכור את התקפת הטילים האיראנית האחרונה על ישראל באפריל, שהדגישה את האיום האמיתי שאיראן מהווה לביטחונה של ישראל. ההתקפה, שכוונה למספר מיקומים בתוך ישראל, הייתה תזכורת חדה ליכולותיה ולכוונותיה של איראן. התקפה זו הובילה לנזק משמעותי ואובדן חיים, החריפה עוד יותר את המתיחות באזור והדגישה את האיום הקיומי שאיראן ממשיכה להוות לישראל. פעולותיה התוקפניות של איראן, הנתמכות על ידי שלוחיה באזור, הדגימו את הצורך בברית חזקה ובלתי מתפשרת בין ארצות הברית וישראל.
האיום האיראני אינו היפותטי; זוהי סכנה ברורה ומידית הדורשת תגובה נחושה והחלטית מארצות הברית. כל היסוס בתמיכה או סימנים להחלשת הנחישות עלולים לעודד את איראן ואת בעלות בריתה, מה שיוביל להסלמה נוספת וחוסר יציבות באזור. הרקורד של האריס, כולל תמיכתה בהצטרפות מחדש ל-JCPOA, מעלה חששות לגבי האם היא תנקוט בצעדים הנדרשים כדי להתמודד עם איום זה באופן יעיל.
נוסיף לכך שמוקדם יותר השבוע, בחירתה של האריס בטים וולץ על פני ג'וש שפירו כמועמד לסגן הנשיא שלה עוררה מחלוקת משמעותית והוסיפה לחששות לגבי עמדתה בנושא ישראל ואנטישמיות. על פי JTA, מבקרים הציעו כי החלטתה של האריס לעקוף את שפירו הושפעה מאלמנטים פרוגרסיביים בתוך המפלגה הדמוקרטית שהתנגדו לעמדתו הפרו-ישראלית החזקה, מכנים אותו "ג'וש הג'נוסייד". הרפובליקנים השתמשו בהחלטה זו כדי לצייר את הדמוקרטים כאנטישמים. למרות דחיית האשמות אלה על ידי קמפיין האריס וזהותו היהודית של בעלה, שלטענתם מבטלת טענות כאלה, האפיזודה מדגישה את הפילוג הגובר בתוך המפלגה ואת ההשפעה הגוברת של רגשות אנטי-ישראליים.
הרקורד של קמלה האריס בנושא ישראל מעלה חששות רציניים לגבי נשיאותה הפוטנציאלית. נכונותה לשקול אמברגו נשק, יישור הקו שלה עם מבקרים פרוגרסיביים של ישראל, תמיכתה בהסכם הגרעין עם איראן, ועמדתה הרכה כלפי רטוריקה אנטי-ישראלית מרמזים על שינוי דרסטי במדיניות האמריקאית שעלול לסכן את האינטרסים הביטחוניים הן של ישראל והן של ארצות הברית. כישלונה של האריס לתמוך באופן חד-משמעי במועמד יהודי בולט כמו שפירו רק מוסיף לחששות שנשיאותה עלולה להרחיק עוד יותר את היהודים האמריקאים ולהחליש את היחסים בין ארה"ב לישראל.
יהודים אמריקאים צריכים להבין באופן מוחלט שאנטי-ציונות היא אנטישמיות, ושבעלי הברית שהם חשבו שיש להם בתוך המפלגה הדמוקרטית אינם תומכים כפי שהם האמינו פעם. אם היהודים דואגים להישרדותה של ישראל במהלך תקופה סוערת זו, עליהם להכיר בכך שהצבעה להאריס אינה אפשרות.
בחירות אלה אינן עוד בחירה פוליטית; זוהי החלטה של חיים או מוות שיכולה להשפיע באופן מילולי על קיומה של המדינה היהודית. הסיכונים לא יכולים להיות גבוהים יותר. נשיאותה של האריס עלולה להוביל למדיניות שתעודד את אויביה של ישראל ותחליש את הברית בין ארה"ב לישראל, מה שמהווה איום קיומי למדינה היהודית.
בניגוד בולט, בעוד שדונלד טראמפ הוא בלתי צפוי ושנוי במחלוקת, הרקורד שלו בנוגע לישראל היה עקבי וחזק: הוא תיווך את הסכמי אברהם, הכיר ברמת הגולן כחלק מישראל, והעביר את שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים. פעולותיו חיזקו את מעמדה וביטחונה של ישראל באזור.
האריס, לעומת זאת, עלולה להיות אסון לישראל ולעם היהודי. זהו רגע מכריע בהיסטוריה, והבחירה שתיעשה בקלפי תהדהד הרבה מעבר לגבולות אמריקאיים. שקלו זאת בקפידה לפני שאתם מצביעים. עתידה של ישראל וביטחונו של העם היהודי תלויים בכך.