לאחרונה אני קורא, שוב ושוב, ברשתות החברתיות ביקורת קשה והטחת האשמות (לעתים עם ניבולי פה) נגד נשיא המדינה, יצחק הרצוג, על שאינו מתייצב בראש הדורשים את הפלת ראש הממשלה בשל גודל המחדל המדיני והביטחוני בתקופת כהונתו כראש ממשלה.

למען הגילוי הנאות, בימי פעילותי במסגרות הפוליטיות והמפלגתיות השונות, לא הייתי מתומכיו או מחסידיו של הרצוג ואפילו חשבתי שיש מתאים ממנו לכהן כנשיא. בימי שירותי כיועצו של שמעון פרס כנשיא למדתי שנשיא המדינה, כמתואר בחוק יסוד: נשיא המדינה, הוא ראש המדינה ואינו מוגדר כראש האופוזיציה. תפקיד זה שמור ליאיר לפיד.

אחרי הספינים האינסופיים על התקיפה האיראנית - מתי נדע שהיא באמת תגיע?
למה האופוזיציה לא מכנסת דיון חירום לאחר הורדת דירוג האשראי? | דעה

יש המסתמכים על פעולתו של יצחק נבון בפרשת הטבח בסברה ושתילה במלחמת לבנון הראשונה. כדאי שכולם יכירו את העובדות. הוויכוח של הנשיא עם ראש הממשלה היה על מתכונת ועדת החקירה לגבי טבח הפלסטינים בסברה ובשתילה.

כאשר הבין נבון שהממשלה מעכבת את ההחלטה נאם על כך בטלוויזיה. בדבריו הטיל את מלוא האחריות לטבח על אנשי הפלנגות שניסו להתנער מאשמתם: “במאזן הדמים הממושך והנורא שבין הפלנגות לפלסטינים, הוסיפו עתה חיילי הפלנגות פרק שחור משחור”.

נבון גינה את אלה שהטילו על צה”ל וישראל את האחריות לטבח ודרש: “חובתנו כלפי עצמנו וכלפי דמותנו בעיני עצמנו, וכן כלפי אותו חלק מהעולם התרבותי שאנו רואים עצמנו חלק ממנו - היא לברר בהקדם ובאופן מדויק, על ידי אנשים מהימנים ובלתי תלויים, את כל מה שאירע בפרשה אומללה זו, ואם יחייב הדבר, להסיק במלואן את מלוא המסקנות מבדיקה זו”. נבון לרגע לא העלה בדעתו להתייצב נגד החלטות הממשלה לצאת לאותה מלחמת “יש ברירה” מיותרת.

יצחק נבון עם נשיא מצרים סאדאת (צילום: יעקב סער, לע''מ)
יצחק נבון עם נשיא מצרים סאדאת (צילום: יעקב סער, לע''מ)

אם יש במדינת ישראל מי שאינם מרוצים (ויש כנראה רוב כזה) מתפקוד האופוזיציה, יואילו נא לבקרה ולהתגייס למאמץ להחלפת השלטון, ולא לבקר את מי שעל פי החוק ומהות תפקידו אמור לייצג את כולם - את “רק לא ביבי” ואת הדוגלים ב”רק ביבי”.

גם בימים שבהם, כאמור, שירתי את פרס כנשיא, הבנתי כי אסור לנשיא להפוך לכלי במשחק הבין־מפלגתי, למרות שלא פעם זה דגדג לי בקצות האצבעות. פרס כנשיא זכה לעתים לקיתונות של ביקורת משני צדי המתרס הפוליטי ולכולם הבהרתי שוב ושוב שהנשיא אינו ראש הקואליציה ואינו ראש האופוזיציה.

הוא משמיע בציבור (וזה עיקר סמכותו) את קולה של ישראל כולה. הימין, השמאל והמרכז כאחד. אם יתומרן לשמש כדובר של כנף אחת יאבד ממעמדו הישראלי והבינלאומי. נשיא המדינה הוא גם קולה המוסרי של ישראל ושם עיקר תפקידו. לנחם משפחות קורבנות, לתמוך בצה”ל ובלוחמיו יחד עם דאגה לשמירה על מוסר לחימה והתנהגות אנושית של החיילים. משיעשה כך הרצוג – דיינו.

הכותב שימש כיועצו הקרוב של הנשיא התשיעי שמעון פרס, ומחבר הספר “הלוחש לאוזנו"