מדינה חופשית ודמוקרטית מבוססת על שלטון החוק. את זה כולם אמורים לדעת. אלא שמעבר לכך היא מבוססת בראש ובראשונה על אמון. אם לא יהיה אמון בין הפרטים המרכיבים את החברה, שום חוק לא יעזור ושום הסדר חוקתי לא יושיע. אם ראשי המדינה יהיו נכלוליים וידאגו לטובתם האישית בלבד, הם יורידו את המדינה ביגון שאולה.
"דיון דחוף": ביהדות התורה מאבדים סבלנות ושולחים מסר ברור לנתניהו
המון אסונות המיטה עלינו ממשלת נתניהו, החל מהטרור ברחובות ואובדן המשילות, דרך ניסיון ההפיכה המשטרית בדמות “הרפורמה המשפטית”, בואכה האסון התנ"כי של טבח ה־7 באוקטובר וכלה בניהול המלחמה הכושל. אחרי כל הרעות האלה, האמון בממשלה בכלל ובנתניהו בפרט קרס לתהומות. לכן שום החלטה, מהלך או דיבורי סרק כבר לא יזכו יותר לאמון, מלבד בקרב קומץ החסידים השוטים. גם אם בממשלה יתעקשו לומר כי היועמ"שית רודפת אותם וכי הם פועלים בהתאם לחוק ובכוונתם לשמור מכל משמר על הדמוקרטיה, אף אחד כבר לא מאמין להם.
השבר הגדול בחברה הישראלית נובע קודם כל מחוסר האמון בנתניהו, ולכן גם אם מחר יחליט למנות את שקמה ברסלר לנשיאת העליון, כולם יחפשו את הטריק ואת השטיק, משום שלנצח הוא ייתפס כחשוד המיידי בניסיון לדאוג לאינטרסים הפוליטיים והאישיים הצרים שלו. למרבה הצער הוא הרוויח ביושר את חוסר האמון הזה.
על הרקע הזה היה צריך השבוע לשפשף את העיניים והאוזניים כדי להאמין לידיעה שלפיה השר יריב לוין סבור כי צריך לשוב ולקדם את “הרפורמה” המשפטית. המהפכה המשפטית היא אם כל חטאת. היא שקרעה את החברה הישראלית לגזרים, ערערה את יציבותה, עשתה שמות בהרתעה הישראלית והביאה עלינו את הנורא מכל, ה־7 באוקטובר. האם חברי הממשלה הזו עד כדי כך מנותקים או אולי מרושעים? איך אפשר בעיצומה של מלחמה, תחת איומים קשים מאיראן ומחיזבאללה, לשוב ולהעלות את מופע האימים הזה?
אלא שגם אם הממשלה תחליט שלא לקדם שוב את הרפורמה, מדובר בהונאה, בניסיון הטעיה שקוף, משום שניסיון ההפיכה המשטרית עדיין חי ובועט. נראה שנתניהו, לוין והכהניסטים בממשלתם עשו שיעורי בית, הבינו כי טעו, וכעת במקום לדבר הם עושים. הניסיונות לקדם בכל זאת את חוק הרבנים, ההתעלמות מחוות הדעת של היועמ"שית, ההישענות השערורייתית על חוות דעת של מזכיר הממשלה, המינוי הצפוי של נציב שירות המדינה שיפרוץ את הסכר לג'ובים מושחתים, ההשתלטות על המשטרה, ההשתלטות על התקשורת והחודשים הארוכים שבהם אין עדיין בישראל נשיא לבית המשפט העליון, רק מוכיחים כי מה שהיה הוא שיהיה וכי הממשלה הזו מתכוונת להחריב עד היסוד את מוסדות המדינה ואת שלטון החוק.
יתרה מכך, השיסוי וההסתה נגד בכירי צה"ל, משפחות החטופים וכל מי שמעז לא לסגוד לביבי, הבריונות ברחובות, הפריצה לבסיסי צה"ל, ההתקפות על הפצ"רית, ההתפרצויות בבית המשפט העליון - כל אלה הם תוצאת האפקט המצנן שיצרה המהפכה המשפטית שהצליחה להטיל מורא על חלק משומרי הסף.
אתם לא מבינים מה זה דמוקרטיה, תקף נתניהו בישיבת הממשלה את המשנה ליועמ"שית. אלא שמתברר שלנתניהו יש עוד הרבה ללמוד מהי באמת דמוקרטיה, וכמיטב הטיעונים הפופוליסטיים, הוא טוען כי הציבור יחליט. לשיטתו דמוקרטיה היא שלטון הרוב ותו לא, ואין זה משנה אם הרוב הזה הוא עדר מוסת, או אם הרוב הזמני יחליט לפגוע בציבורים שלמים. את הגרסה החסרה הזו של הדמוקרטיה קונה בשקיקה כת המאמינים, אך מה שנתניהו שכח לספר להם הוא ששלטון חופשי אמיתי הוא בראש ובראשונה שלטון המקדש את החירות (ז'בוטינסקי, בגין, זוכרים?). דמוקרטיה אמיתית היא בראש ובראשונה שמירה על חירויות הפרט ומניעת עריצות הרוב.
ואחרי כל אלה חשוב לומר כי אכן יש מקום לשידוד מערכות ולרפורמה מדודה במערכת המשפט. אלא שאת הרפורמה הזו לא על נתניהו לבצע, מהסיבה הפשוטה שאף אחד פשוט כבר לא מאמין לו.
הכותב שימש כתב המשפט של רשת ב' של קול ישראל