ניר ברקת, אלי דלל, דוד ביטן, בועז ביסמוט, גילה גמליאל, יולי אדלשטיין, מיקי זוהר, אבי דיכטר - איפה אתם? חלקכם חבריי, ואתם יודעים שאני אוהב אתכם ברמה האישית. האם אתם באמת לא רואים את ממדי ההרס שמחולל כאן מי שהוגדר בידי יצחק שמיר במילים "מלאך חבלה"? מדוע אתם יושבים בשקט ולא משלבים ידיים ומביאים מיידית להפסקת כהונתו של בנימין נתניהו?
החל מינואר השנה פרסמתי מספר פעמים שהפתרון להפרדת נתניהו מכיסאו הוא הצבעת אי־אמון קונסטרוקטיבי בכנסת. מספיק לכך רוב רגיל של 61, ואז, בלי בחירות – ביבי אאוט, ישראל אין. בינתיים, מאות אלפי ישראלים שהמדינה יקרה להם יוצאים בכל שבוע בגשם, בחום ובלחות להפגין בעד החזרת החטופים ובעד הפסקת שלטונו ההרסני של נתניהו. אנשים בעלי יכולת משקיעים מיליונים בפרסומי ענק.
סרטון אחד של חמאס חשף את מצבו האמיתי: זאת האסטרטגיה החדשה שלו
בצה"ל מחכים לטעות של נסראללה לפלוש ללבנון - אבל עכשיו נחשפת הבעיה
עד עתה דבר לא עזר. האופוזיציה עושה מה שיכולה אופוזיציה לעשות, אך חסרות לה אצבעות. הארץ נאכלת, והוא נאחז בכיסאו ובכלל לא מזיז לו - איבד את הבושה ואת האכפתיות. יכול להיות שנתניהו מתנקם במדינה שהעזה להגיש כתבי אישום נגדו? איני יודע.
בימים האחרונים חזר נושא אי־האמון הקונסטרוקטיבי לחדשות, בזכות קמפיין מבורך שיזמו ארבעה לוחמים מוערכים: עמירם לוין – לשעבר מפקד פיקוד הצפון; תמיר פרדו – לשעבר ראש המוסד; נדב ארגמן – לשעבר ראש השב"כ; וניצב בדימוס דוד צור – לשעבר מפקד הימ"מ. הארבעה פנו לח"כים והדגישו שכעת תורם "לקפוץ" על הרימון. "מי שיטרפד, שם את האינטרס האישי לפני הכל ומסכן את ביטחון המדינה ואת עתידנו. זה לא ייסלח", כתבו.
יסלחו לי ארבעת הקודקודים הללו, אך המודעות שלהם לא יזיזו לאף אחד מהליכוד. להיות ח"כ זה פרנסה, רכב צמוד, כבוד, תנאים, עוזרים, טיסות, בתי מלון, פרסום, פגרות, ומה לא? לא משהו שאתה ממהר לוותר עליו. אם הארבעה באמת רוצים לחולל את השינוי, עליהם לגייס משאבים כספיים ולהקים מטה אישי לכל ח"כ, שיתלבש אישית על כל אחד מהח"כים הטובים של הליכוד, שחלקם הוזכרו לעיל, עד שיישברו. זוכרים איך מחאה אישית שברה את עידית סילמן ובעלה והובילה להפלת ממשלת השינוי? כך, בעוצמה, ברצף, ועל פי החוק.
מספר משפטנים בחנו השבוע רעיון תמים שעלה במקום מסוים, שלפיו יימצא מיליארדר שיסכים להבטיח לממן למשך שנתיים לחמישה ח"כים שכר ותנאים זהים לאלו שהם מקבלים בכנסת, אם יתחייבו להצביע בעד אי־אמון קונסטרוקטיבי.
היטיב לסכם את האשליה הזו אחד הנשאלים - פרופ' אריאל בנדור, מבכירי המשפטנים בישראל, שהיה מועמד לתפקיד היועמ"ש לממשלה - אשר קבע: "זה שוחד, הן מצד המקבל והן מצד המבטיח לתת. העובדה שההטבה תינתן בפועל רק לאחר סיום התפקיד הציבורי אינה משנה, כל עוד ניתנה לעובד ציבור (כולל ח"כ) בעד פעולה הקשורה בתפקידו (בענייננו - הצבעה)", וסתם את הגולל.
אם רק חמישה מתוך הקורפוס של הליכוד היו מקבלים את ההחלטה שבתוך תוכם הם ודאי יודעים שחייבים לקבל, נתניהו היה הולך לביתו. מפלגת הליכוד הייתה ממנה ראש ממשלה חדש בגיבוי הכנסת, קובעת מועד לבחירות ומחזירה את התקווה לעם ישראל, שרובו המכריע מרגיש בן ערובה. 251 ישראלים נלקחו כבני ערובה בידי 3,000 נוח'בות. 10 מיליון ישראלים מוחזקים כבני ערובה בידי אדם אחד (לפני שהשופרות יקפצו, זו המחשה מספרית בלבד. זכויות רבות לנתניהו בעברו, ואל להזכירו חלילה באותה נשימה עם המתועבים הללו).
מה רע?
קשה להשתכנע שנתניהו אינו נאחז בקרנות המזבח בגלל האינטרס האישי של שרידותו בתפקיד. אני פונה שוב לנשיא המדינה יצחק הרצוג. נסה לשכנע את ראש הממשלה והמערכת המשפטית לקדם עסקה מהירה שתחלץ את נתניהו בכבוד ממשפטו, מצדי בתוספת תעודת הוקרה, ורק שיעזוב. היו שקטים, ההיסטוריה תשפוט אותו בלי הנחות.
חברות וחברי הליכוד, זה בידכם. אל תאפשרו להיסטוריה לחרוט את שמכם בצד שבגללו נחרבת לנו המדינה ונחלשת. האם אתם חיים בשלום עם העובדה שראש ממשלתכם סופר בעיקר את בצלאל סמוטריץ' המשיחי ואיתמר בן גביר הקיצוני? האם נוח לכם להימנות עם אותה חבורה של אבי מעוז, שמחה רוטמן, אורית סטרוק ולימור סון הר־מלך? האם לא אכפת לכם שעל פיהם יישק דבר אצל נתניהו?
למען שלומה הביטחוני, הערכי והכלכלי – מדינת ישראל חייבת לשלוח מיד את נתניהו לביתו. האיש אחראי להרס ולאובדן התקווה. ראו לאן הוביל אותנו מר ביטחון, כלכלה והסברה.
ב־7 באוקטובר ולפניו: 1,145 נרצחים והרוגים, 251 חטופים ש־115 מתוכם עדיין נמקים במנהרות חמאס, אלפי פצועים, הרס העוטף, התעלמות מכל נורות האזהרה הבוהקות, בריחה מאחריות, ניסיון להשתלט על מערכת המשפט ולהחריב את הדמוקרטיה, הצתת הרחובות, ניסיון להחריב את הפקידות הממשלתית, התעלמות מאזהרות שר הביטחון וראשי מערכת הביטחון מההשלכות הביטחוניות של המהפכה המשטרית, התנהלות מזלזלת ברמטכ"ל ובצה"ל, דיבורי רהב וגבורה לאורך כל הדרך הבטוחה להתפתחות הגרעין האיראני, מימון שוטף לבניית הכוח של מחבלי חמאס, קניית שקט שהפך לרפש וחורבן, בניית ממשלה שהיא סדין אדום לידידותינו במערב ובראשן ארה"ב.
מ־8 באוקטובר ואילך: יותר מ־700 חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון ואזרחים הרוגים, הרס הצפון, אובדן ההרתעה, משוואות שקובע האויב, ויתור על הזדמנות למכת מחץ לחיזבאללה, האויב מנהל את האירוע ואנחנו נגררים, 300 טילים מאיראן, החות'ים תוקפים את ישראל ומשביתים כבר עשרה חודשים את נמל אילת – פגיעה קשה בסחר, ביבוא וביצוא, עשרות אלפי פליטים בארצם, כישלון הסברתי צורב והפיכתנו למוקצים בעולם, קרבות אגו, בריחה מהתקשורת בעת קושי והתנפלות עליה בסוג של נרקיסיזם מתפרץ: "אני, אני, אני" בעת הצלחות כוחותינו.
המשך ניסיון החרבת הדמוקרטיה, בית הדין הבינלאומי בהאג הפך אותנו לרוצחי עם, אמברגו נשק מצד הטובות שבידידותינו במערב, דירוג האשראי ירד, הכלכלה מתרסקת, הגירעון תופח, אנחנו יושבים בבית ומחכים שהטרוריסטים האסלאמים מאיראן וחיזבאללה יכו בנו במקום ובזמן שיבחרו, במקום שננחית עליהם מכה מקדימה, ובעיקר על השטן מאיראן, שתחזיר את ההרתעה וגם תקדם את הפלת שלטון האייתוללות. ו"הוא עוד במקלט" (האטומי), כפי שהתלוצצו הגששים, אך ב־2024 הבדיחה על חשבון ביטחוננו, כלכלתנו ועתידנו.
גם אם הסקר האחרון שמנבא 22 מנדטים (18% מקולות המצביעים) לליכוד יתברר כנכון, זה אומר ש־82% מאזרחי המדינה לא רוצים אותו יותר, ואל תספרו לעצמכם סיפורי מעשיות לגבי אחוות שותפי הימין על מלא. את דעתו האמיתית על נתניהו - סמוטריץ' אמר בקולו, ואריה דרעי רותח עליו בגלל חולשתו אחרי שלא סיפק לו את חוק הג'ובים, ובן גביר לא סופר אותו, וכולם בינתיים איתו כי... בעצם, למה לא. איך אמר השר יצחק גולדקנופף? - "מה רע?".
הכותב הינו יועץ אסטרטגי, פאר לוין תקשורת