הפרעות מצד גורמים ישראליים קיצוניים בכפר ג'ית שבשומרון הובילו לתגובות חריפות של הממשל האמריקאי. הבית הלבן גינה בתקיפות את האירועים האלימים ושגריר ארה"ב בישראל הביע זעזוע ודרש להעמיד את המעורבים לדין. עמדה זו משקפת את המדיניות הברורה של הממשל בדבר הצורך החיוני למגר את הפשיעה הלאומנית כנגד פלסטינים.
במערכת הביטחון ממשיכים לחקור: מה גרם למותו של אחד התושבים בכפר ג'ית?
לתפיסתו של הנשיא ביידן, מעבר להיבטים החוקיים והמוסריים, קיים חשש כי מעשי האלימות יובילו לפעולות תגמול ולהתלקחות רחבה ביהודה ושומרון. לכך עלולות להיות השלכות שליליות על המציאות הביטחונית בישראל ובירדן, בה יותר מחמישים אחוז מאוכלוסייתה היא ממוצא פלסטיני.
בפועל, הממשל האמריקאי מטיח מזה תקופה ארוכה ביקורת נוקבת על המדיניות של הממשלה, שנמנעת לשיטתו מלנקוט את הצעדים הנדרשים להיאבק בנחישות בתופעה. המחשה לכך, ניתן לראות בעובדה שמעשי האלימות כנגד פלסטינים נמשכים וכמעט ולא מבוצעים מעצרים, כולל לאחר הפרעות בכפר ג'ית ומוגשים כתבי אישום בודדים בלבד. חשוב להזכיר, כי הרמטכ"ל, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה פרסמו כבר לפני כשנה הודעה משותפת, בה גינו את מעשי האלימות והתריעו על ההשלכות השליליות שיש לתופעה.
נוכח מה שנתפס בוושינגטון כאוזלת יד של ממשלת ישראל, הממשל הטיל בעצמו בחודשים האחרונים שורה של סנקציות כנגד אישים וגופים המעורבים באלימות או אף בפגיעה בהעברת סיוע הומניטארי לרצועת עזה. מדינות מערביות נוספות וביניהן בריטניה, קנדה ואוסטרליה, יישרו קו עם עמדת הממשל והטילו גם הן סנקציות. עדות לחומרה בה הממשל רואה את התופעה ניתן לראות בבחינה שקיים אודות האפשרות להטיל סנקציות תקדימיות על יחידה צבאית "נצח יהודה", נוכח החשדות כי חיילי הגדוד נקטו באלימות כלפי פלסטינים.
בסופו של יום, הממשל נמנע מלנקוט בצעד חריג זה, אך עצם בחינת האפשרות יש בה כדי להעיד על הנחישות של הממשל לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותו למיגור התופעה. חשוב לציין, כי סנקציות של הממשל הן מקיפות ונשכניות. למעשה, הסנקציות מחייבות גופים (כגון בנקים וחברות אשראי) בכלל וכאלו שעומדים בקשר עם גופים אמריקאים בפרט, לציית להן, אחרת גם הם יהיו חשופים לסנקציות.
נוכח חומרת האירועים האלימים בכפר ג'ית ועל רקע המציאות הנפיצה הקיימת כיום באזור, יתכן כי הממשל האמריקאי יחליט כבר בתקופה הקרובה לנקוט בגישה נוקשה עוד יותר כלפי גורמים שלגישתו מלבים את האלימות. במסגרת זו, הממשל עלול הפעם לגלות נכונות להטיל סנקציות על אישים ישראלים בכירים, למרות שעד כה נמנע מלנקוט בצעד חריג וחריף מעין זה.
יוזכר, כי לפי דיווח של העיתונאי ברק רביד לפני כחודש, האפשרות להטיל סנקציות על השרים בן גביר וסמוטריץ' כבר עלתה בחוגי הממשל, אם כי הנשיא ביידן נמנע מכך עד כה, בטענה שאין להטיל סנקציות על נבחרי ציבור במדינות דמוקרטיות. השאלה, האם הפעם ביידן יהיה מוכן לחצות את הרוביקון נותרת פתוחה, נוכח ההשלכות של צעד כזה על מערכת היחסים, המתוחה ממילא, עם ממשלת נתניהו ויתכן גם על הזירה הפוליטית בארה"ב, הנמצאת בישורת האחרונה של המרוץ לנשיאות.
מכל מקום, ללא קשר לצעדי התגובה של הממשל, מוטלת על ממשלת ישראל החובה החוקית, המוסרית, הערכית והביטחונית להיאבק בכל הכלים העומדים לרשותה למיגור של תופעת האלימות כנגד פלסטינים. זאת, תוך נקיטת יד קשה כנגד הגורמים האחראים לליבוי ולביצוע מעשי הפרעות. מדובר בגלישה במדרון חלקלק ומסוכן לביטחונה, לצביונה ולאופייה של מדינת ישראל והחברה הישראלית, שיש לעצור אותה עכשיו לפני שיהיה מאוחר מדי.