שם החולה: מדינת ישראל
שנת לידה: 1948
האבחנה: מחלה כרונית־סופנית מלווה בשכחה מתמדת, עם יוהרה שחוזרת על עצמה, מלווה בזלזול ללא תקנה.
מחלות רקע משפחתיות: חורבן, גלויות, פרעות, רדיפות, שואה, מחדלים צבאיים עם תוצאות קשות.
טיפולים־תרופות: רשימה ארוכה של ועדות חקירה גנוזות בארכיב המדינה ללא שימוש, ללא מסקנות ותוצאות של ממש, מהפכים פוליטיים, רפורמות.
הקונספציה הרוסית: כך הצליחה אוקראינה להמם את פוטין | דיווח
"צריך זמן התארגנות של שבועות": עד כמה השחיקה בצה"ל קשה?
גורמי סיכון בעלי השפעה על מצב רפואי: שבטיות, פלגנות, שנאה פנימית, פערים, גזענות מוסווית וגלויה, משיחיות הזויה.
אלרגיה: לפלסטינים-ערבים, רוב העם, לחלקים שונים בעם, לאשכנזים, לאתיופים, לרוסים, לחרדים, לשמאלנים, למזרחים, ללהט”בים, לשחורים.
אילו היינו מנסים לאבחן את מצבה של מדינת ישראל דרך פריזמה רפואית, כך היה נראה הכרטיס הרפואי של מדינת ישראל. למעשה, ניתן לסכם בכמה שורות בודדות את כל ההיסטוריה של מדינת ישראל ומתוך זה לאבחן ולראות את כל תחלואיה, אבל בלי יכולת להסביר ולהבין איך ולמה המדינה הפורחת והשוקקת הזו, שאין בה רגע דל, עם עם כל כך אמיץ, חכם וחרוץ, מדרדרת את עצמה מדי כמה שנים לאותן תהומות, בלי ללמוד מטעויות העבר.
מדינה שבתחילת דרכה הייתה חסונה כפלדה למרות הדלות, הקשיים הרבים, והאיומים המשמעותיים על קיומה מצד כל מדינות ערב סביבה שלא הפסיקו לרגע לפעול להכחדתה; מדינה שידעה הודות לנחישות, למסירות ללא גבולות, לאהבת הארץ, לדבקות במסורת ובציונות להגן על קיומה, לקלוט מיליוני עולים מכל קצוות תבל, לבנות, לחרוש, לזרוע, לקצור וליצור ובכך להפוך את המדינה הקטנה הזו לגן עדן של ממש, כל זאת למרות מחלוקות, אי־הסכמות, אפליות, יריבויות פוליטיות שליוו את המדינה מיומה הראשון, אך זזו הצדה בשעות קשות באותן שנים ראשונות של עשייה ותקומה, שבצדק נחשבות לתור הזהב של המדינה.
אפשר לחלק את תולדות המדינה לשני חלקים, שמהם ניתן להסביר איך הגענו למצבנו היום, כשנקודת השינוי היא מלחמת ששת הימים, שהפכה את ישראל ממדינה קטנה וקיקיונית למעצמה ולשם דבר בעולם כולו, ויצרה כאן אופוריה שסחררה את כולם, מראשי המדינה והצבא ועד האזרח הקטן שחש שהוא חי בארץ ישראל ההיסטורית של ימי שלמה המלך.
באותם ימים שלאחר ששת הימים נולדו למעשה ניצני כל המחדלים, הצרות, המחלוקות, הבעיות. זה החל בבניית קו בר לב על גדות תעלת סואץ, שחשף לראשונה שחיתויות ופן שונה מזה שאפיין עד אז את ישראל הצעירה, שאת תוצאותיהן ראינו במחדלים שהובילו למלחמת יום הכיפורים - פרי באושים של יהירות ושחצנות, שבסופו של דבר הוליד את המהפך השלטוני הראשון ב־1977.
המהפך הרחיב את השסע בעם ואת הסימנים הברורים של שבטיות. עם הזמן המהפכים הפוליטיים, ההתנחלויות, מלחמות לבנון, הסכמי אוסלו, האינתיפאדות וההתנתקות החריפו את הפלגנות, את היריבויות הפוליטיות ואת תרבות השלטון. בעיקר בלטה העובדה שהעם הזה לא לומד מעברו, מחורבן בית ראשון ושני ומהגלויות, כשמול התגברות השנאה וההתעצמות של ארגוני הטרור בסיוע איראני שהחריפו את האיום על קיומנו, ממשלות נתניהו לאורך למעלה מ־15 שנה יצרו כאן מדינה מפולגת ללא אופק מדיני וללא קונספציה צבאית. אומנם הכלכלה פרחה, אבל בעיקר הודות לגאוני ההייטק שיצרו כאן צמיחה שהשפיעה על רמת החיים של כולנו.
המציאות החברתית המדאיגה, לצד השחיתות הגואה, יצרו כאן מדינה מסואבת, עם ראש ממשלה חמדן נאשם בפלילים, שהתמקד בשרידותו, וצבא נגוע באותה מחלה כרונית של יהירות, שחצנות, עם קונספציה עיוורת, שבניגוד לכל ההבטחות שכח את מחדל יום הכיפורים ולא למד שעם שאינו לומד מעברו אין לו עתיד. זה מה שהביא אותנו לאסון של ה־7 באוקטובר, שאין עליו מחילה וכפרה ועדיין מרחף מעל ראשינו כעננה שחורה.