לאורך יובל שנותיה הראשון זכתה מדינת ישראל הצעירה לתמיכה רחבה מארגוני הקהילה היהודית בארה"ב, כמו גם מהרוב המוחלט של יהודי אמריקה שהתגייסו למענה של המדינה הקטנה, מוקפת האויבים ושוחרת השלום.

הקדנציה הראשונה של בנימין נתניהו כראש ממשלה, בין 1996 ל־1999, הביאה עמה גם את תחילת השינוי בתפיסה של יהדות ארה"ב את ישראל. כבר אז החל נתניהו את מדיניותו הלעומתית למפלגה הדמוקרטית, הבית הפוליטי של חלק הארי מיהודי ארה"ב.

ישראל היא המדינה היחידה בעולם שאנשים נוהרים אליה בעת מלחמה | מרינה רוזנברג קוריטני

יהדות ארה''ב, אילוסטרציה (צילום: רויטרס)
יהדות ארה''ב, אילוסטרציה (צילום: רויטרס)


בעקבות זאת ובשל נטייתם ליישר קו עם ממשלות הימין בארץ, הפכו הארגונים הממסדיים של הקהילה היהודית, ובראשם איפא"ק וועידת הנשיאים, למייצגים פחות ופחות את רוב יהדות ארה"ב. הפער הלך והתרחב כשאותם ארגונים השתמשו בהשפעתם כדי לנסות למנוע מהדיפלומטיה האמריקאית לשחק תפקיד משמעותי בפתרון הסכסוך הישראלי־פלסטיני, ופגעו במאמץ לחילוץ הפרויקט הציוני מקטסטרופה דו־לאומית.

בעשור הראשון של המאה ה־21 המשיך להתרחב הפער בין גישות ארגוני הממסד היהודי לבין תפיסת רוב יהדות ארה"ב. יהודים רבים כבר לא תפסו את ישראל כפי שהייתה לאחר הקמתה, אלא ראו בה מעצמה צבאית עשירה, שאינה מעוניינת בשלום עם שכניה. לקראת סיומו של אותו עשור חזר נתניהו למשרד ראש הממשלה והלך כברת דרך נוספת הן בנטישת הגישה הדו־מפלגתית והן בלעומתיות שהפגין כלפי ממשל אובמה.

עם השנים, היהודים האמריקאים ראו איך ממשלות ישראל הולכות ומתרחקות מהערכים הליברליים שהם מאמינים בהם, ערכי "תיקון עולם", שמהווים את עמוד השדרה הערכי של רוב הקהילה היהודית.

כחברי קבוצת מיעוט בעצמם, יהודי ארה"ב מצפים מישראל לאפשר שוויון זכויות למיעוט הערבי, ונרתעים מהניסיון של ממשלת ישראל לקדם סיפוח דה־פקטו של השטחים על תושביהם הפלסטינים ולסכל את פתרון שתי המדינות. כמי שגרים במדינה בעלת רוב נוצרי, הם מקדשים את הפרדת הדת מהמדינה ומזועזעים מהאופן שבו השפעת הממסד האורתודוקסי בארץ גרמה למדינה לראות ברבים מהם יהודים סוג ב'.

ככל שדובריה הרשמיים של מדינת ישראל והארגונים האמריקאיים שמהדהדים אותם ניסו לקדם את התפיסה שתמיכה בישראל משמעה תמיכה אוטומטית במדיניות ממשלות הימין, כך הלך הציבור היהודי והתרחק מהם, לכיוון מי שהציעו פרו־ישראליות מזן שונה – דאגה עמוקה לישראל ולעתידה, לצד התנגדות למדיניות ממשלות הימין.

ממשלה לא פופולרית

על הרקע הזה הוקם ארגון J Street כאלטרנטיבה ציונית ליברלית, שמשמעותה גם תמיכה בזכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית וציפייה שארה"ב תקדם מדיניות, שלצד דאגה והגנה על מדינת ישראל, תנהיג את השחקנים האזוריים לכיוון של פתרון מדיני. מעל 70% מהיהודים האמריקאים תומכים באופן עקבי במפלגה הדמוקרטית.

הסוציולוג האמריקאי מילטון הימלפרב אמר "היהודים מרוויחים כמו נוצרים אפיסקופיליאנים, אבל מצביעים כמו פורטוריקנים". ואכן, בשל הערכים
הליברליים שלהם, רובם בוחרים להיות סולידריים לקואליציית המיעוטים של המפלגה הדמוקרטית. למרות זאת, דונלד טראמפ ורבים מתומכיו ה־MAGA (Make America Great Again), שהם רפובליקנים שמאמינים בעליונות לבנה, מצפים מהיהודים האמריקאים לתמוך במפלגה הרפובליקנית על רקע אמונתם בכביכול אתוס Judeo־Christian אנטי־ליברלי ואנטי־מוסלמי.

טראמפ מקפיד לחלק ציונים מעליבים ליהודים תומכי הדמוקרטים. "יהודי שמצביע להאריס צריך לבדוק את הראש שלו", אמר יותר מפעם אחת. הוא אינו מבין שהזמנים השתנו ושבעבור ציבור יהודי גדול, תמיכה בישראל משמעה בשנים האחרונות התנגדות לממשלתה, בדיוק כפי שהרוב הליברלי הפטריוטי בישראל מתנגד לממשלה. טראמפ מבלבל בין הדאגה לישראל, שלפי סקרי דעת קהל משותפת לכ־80% מיהודי ארה"ב, לבין תמיכה בשלטון נתניהו – הממשלה הישראלית הכי פחות פופולרית אי־פעם בקרב יהודי ארה"ב.

אבל אסור לשכוח שבסופו של דבר יהודי ארה"ב אינם "בוחרים של נושא אחד". ישראל חשובה להם, אך הם אינם יכולים להצדיק תמיכה ומימון של איפא"ק, כביכול בשמם, במועמדים רפובליקנים שטוענים שהם בעד ישראל, אבל בעת ובעונה אחת מאמינים בטענות המופרכות בדבר "גניבת הבחירות". מועמדים שמקדמים גזענות ורדיפת מהגרים, ושוללים את זכותן של נשים על גופן. תמיכה זאת הופכת אותם למנוכרים יותר ויותר לאיפא"ק ולממשלה שאותה מייצג הארגון, שמחוברת בעיניהם לתמיכה באויבי הדמוקרטיה האמריקאית.

כל המגמות הללו מכוונות את המיינסטרים היהודי בארה"ב לתמיכה בהאריס. נכון שתמיד יהיו שוליים אנטי־ישראליים במפלגה הדמוקרטית, כמו חלק מקבוצת חברי הקונגרס המכונים "הסקוואד" (The Squad) שהם מיעוט קטן במפלגה. מן העבר השני, יהיו גם כאלו, שהולכים ומתמעטים, המהדהדים את עמדות הימין הישראלי, כמו חברי הקונגרס הדמוקרטים ה"איפ"אקיסטים".

עם זאת, הרוב המוחלט של המפלגה הדמוקרטית, בדיוק כמו הרוב הגדול של הקהילה היהודית, אוהב את ישראל, דואג לה ומאמין שהאינטרס הישראלי הוא ממשל דמוקרטי בראשות קמלה האריס, שיהיה מחויב לביטחון ולשגשוג ישראל – אבל לא למימוש התוכניות המסוכנות של ממשלתה הנוכחית.

הכותב הוא מנכ"ל ג'יי סטריט ישראל ולשעבר קונסול ישראל בבוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה | [email protected]