הירש, כרמל, עדן, אורי, אלמוג ואלכס - סליחה: סליחה שלא החזרנו אתכם חיים, סליחה שלא עשינו יותר. כמה יותר? אני אפילו לא יודעת. עד שהייתם זוכים לסוף אחר. סליחה על כל הפגנה או עצרת שפספסנו כי לא היה בנו כוח לצאת. סליחה שלא צעקנו עד שאבד קולנו. סליחה שנשבר לנו הלב מדי יום ובכל זאת קיימנו שגרה. סליחה שזה נורמל, למרות שהבטחנו שלא. סליחה שהתרגלנו, למרות שהבטחנו שלא.
רייצ׳ל וג׳ון, סליחה גם מכם. סליחה כנרת. סליחה שלא הצלנו אותך וסליחה שלא הצלנו את בתך כרמל. סליחה אשל, שמשפחתך כבר אינה שלמה. סליחה אלחנן ועינב, סליחה יגאל ונירה, סליחה שירית ומאור, סליחה אוקסנה וגרגורי. סליחה.
גלנט: "החלטת הקבינט - אילוץ מיותר" | שר הביטחון בעימות חזיתי עם נתניהו
"ציר פילדלפי? ספין משונה": לפיד הקריס את הטיעון של נתניהו
סליחה שכבר כמעט שנה אתם חולמים עליהם מדי לילה, סליחה שלא עצרנו את העולם שאמור לדעת לבד שהורה שמאבד ילד זה לא דרכו. מיכל, סליחה שלא תזכי לפגוש את בעלך שוב. טום וקאי, סליחה שאבא נלקח מכם. סליחה שהוא לא היה בברית, שהוא כבר לא ילמד אתכם לרכוב על אופניים, שהוא לא יהיה שם כשתזדקקו לו.
עדן, אורי, הירש, כרמל, אלמוג ואלכס, סליחה בשם האהבות הכי גדולות שלכם ועל כל החלומות שלא הגשמתם ועל כל מה שעוד לא חוויתם. סליחה שכבר לא תשבו בגמר גביע, שלא תיסעו שוב להודו, שלא תרקדו בעוד מסיבה, שלא תשבו בעוד מסעדה טובה. סליחה שב־1 בספטמבר הבא לא תלוו את הילדים שלכם לכיתה. סליחה שלא תקבלו יותר קידום בעבודה, שלא תתקשרו לחברה כשתגיע בשורה טובה. סליחה מאוהביכם שלא יזכו לחיבוק נוסף, למראה עיניים, סליחה שקולכם יישמע מעתה רק מבעד למסך ואוזניות.
סליחה שנפצעתם וכאבתם ואיש לא הגיע לעזור. שחוויתם אימה ומותכם היה אטי ונורא ונמשך 11 חודשים. סליחה שלא זכיתם בהם לאור יום ועל כל מה שעוד נגלה שקרה לכם שם.
עדן וכרמל, סליחה שנשארתן מאחור כששאר הנשים חזרו. הירש, אלכס, אלמוג ואורי, סליחה שלא הייתם כלולים בעסקה הראשונה. סליחה שאולי יכולתם לחזור אבל מניעים פוליטיים מנעו את חזרתכם. סליחה בשם ההיסטוריה, שידעה מחאות על קוטג׳ ושביתות ענק, אבל עבור חייכם התלבטו אם לשבות.
סליחה שכשקיבלנו את הבשורות הקשות האחרונות על החטופים הרבים ששבו בארונות, רק הרכנו ראש. סליחה שלא זקפנו אותו, דווקא עכשיו, בדרישה מראש הממשלה שאתם תשובו. עכשיו. הביתה. סליחה שלא יצאנו תשעה מיליון איש מהבית, כואבים ועייפים, מיואשים וחסרי אונים כדי לבקש את המובן מאליו. סליחה שלא הקשבנו למשפחת גולדין כשהזהירה אותנו שאם לא מחזירים חיילים אז גם לא מחזירים נשים וגברים צעירים. ואם לא מחזירים אותם, אז גם לא מחזירים תינוקות.
סליחה מכל המתנדבים והמתנדבות שכבר חודשים עוזבים הכל כדי להתגייס למען המאבק להשבתכם, אבל פעמים רבות מדי עומדים לבד בפינת רחובות. סליחה על הדמעות שלהם. הם כבר למדו להכיר אתכם, הפכתם להיות המשפחה שלהם והם כואבים היום, אך איש לא מחבק אותם. סליחה מהקהל הקדוש בהלוויות שלכם, שלא ידע נפשו מרוב צער. סליחה על מי שינסו לעשות במותכם שימוש ציני. סליחה שהשמש יצאה בסוף - ראוי היה שירד הגשם כל היום. דמעותיו, דמעותינו.
סליחה ששרדתם חודשים ובסוף נרצחתם שם. סליחה על חוסר האונים שעטף אותנו עם הבשורה על מותכם. סליחה ומחילה. אני יודעת, אין על זה כפרה.