הפלישה האוקראינית לקורסק הפתיעה את הרוסים, כמו גם את ידידיה של אוקראינה. לא פחות מפתיעה היא התגובה הרוסית – במקום לשגר למקום כוחות רבים כדי לסלק את הפולש, הם מאפשרים לאוקראינים להרחיב את אחיזתם בקורסק וממשיכים לרכז מאמצים בהתקדמות אטית מערבה במחוז דונייצק, תוך שהם חותרים להשתלט על העיר חרקיב והאזור הכפרי שמסביבה, ומגבירים את קצב ההתקפות האוויריות על קייב ומתקני אנרגיה ברחבי אוקראינה. אם המניע לפלישה היה הסטת כוחות רוסיים אל מחוץ לאוקראינה, הרי שמטרה זו לא הושגה.
אולם נראה כי לפלישה היו לפחות עוד שלוש מטרות אחרות. ראשית, לאלץ את הרוסים להסכים לדון בהפסקת אש או להיות בפוזיציה טובה יותר אם וכאשר יתחיל משא ומתן. גם מטרה זו לא הושגה כי הרוסים כבר הודיעו שהפלישה הרחיקה כל אפשרות למשא ומתן.
שנית, להראות לבעלות בריתם במערב שההשקעה האדירה שלהן בתמיכה באוקראינה לא יורדת לטמיון. אם הדמוקרטים ינצחו בבחירות בארצות הברית, ייתכן כי המטרה תושג. אם טראמפ ינצח, סביר שהוא יפסיק את התמיכה ללא כל קשר להתקדמות האוקראינית.
שלישית, להרים את המורל השפוף של האוכלוסייה באוקראינה. בטווח הקצר נראה שמטרה זו הושגה, אולם החורף המתקרב ואיתו תחזית להפסקות חשמל נרחבות עקב מתקפות רוסיות צפוי לגרום להיפוך המגמה.
מנגד, העובדה שהאוקראינים שולטים כעת ביותר מ־1,000 קמ”ר משטחה של רוסיה ונמצאים פחות מ־40 קילומטרים מתחנת הכוח הגרעינית בקורסק משרתת מספר מטרות של מוסקבה. ראשית, חיזוק הרגשות הפטריוטיים על ידי אזכור הקרבות במלחמת העולם השנייה בה פלשה גרמניה הנאצית ל”אמא רוסיה” בסיוע כוחות אוקראיניים.
שנית, הזדמנות לשוב ולאיים בשימוש בנשק גרעיני אם חלילה ייפגע הכור הגרעיני בקורסק.
שלישית, הפלישה מדללת את הכוחות האוקראיניים בדונייצק ועשויה ליצור הזדמנות להתקדמות מהירה יותר שם.
רבים מייחלים שהפלישה לקורסק תביא לסיום המלחמה ולנסיגת רוסיה מאוקראינה. זהו תרחיש לא מציאותי. למעשה, התקרבות של רוסיה להפסד משפיל בו היא לא רק נסוגה מאוקראינה אלא גם מאבדת נתחים משטחה, צריכה להדאיג יותר, כי הוא יכול לקרב את פוטין למרחק נגיעה מ”הכפתור האדום”, העלול להצית מלחמת עולם שלישית.
האם תשנה הפלישה את מהלך המלחמה? תמיד יש מקום לתקווה, אבל ההיסטוריה מלמדת ששינויים כאלו יכולים להתרחש רק על ידי כוחות פנימיים - רוסיה יצאה ממלחמת העולם הראשונה רק אחרי מהפכת 1917 והתקפלה מאפגניסטן רק כאשר ברית המועצות התחילה להתפורר מבפנים ב־1989. עד כה, אין סימנים לכך שמהפכה פנים־רוסית עתידה להתחולל בקרוב.
מרבית מעיינינו נתונים בימים אלו לאתגרי המלחמה שלנו, אולם רצוי שנהיה ערניים גם לנעשה במלחמת רוסיה־אוקראינה, שכן הביטוי “מצפון תיפתח הרעה” יכול להתממש גם בהקשר זה.
גולני הוא פרופסור בטכניון המשמש גם כיועץ וחבר במועצות מנהלים של חברות וארגונים שונים; תא"ל (מיל') נגל הוא פרופסור בטכניון. בעברו שימש כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה וכראש המל"ל