אחרי 11 חודשים של מלחמה, אפשר להגיד שמשהו בציבוריות הישראלית נסדק. התקוות והחלומות לקבל חזרה הביתה את כרמל, אורי, אלמוג, הירש, עדן ואלכס התבדו. המחשבה הבלתי נתפסת שהשישה שרדו כמעט 330 ימים בשבי אכזרי והוצאו להורג זמן קצר לפני שנמצאו, מטלטלת את הלב ואת הנפש ומציבה מראה קשה מול המציאות.
הוויכוח העקרוני על מטרות המלחמה ועל הדרך היעילה ביותר להשיב חטופים הביתה נמשך כבר חודשים ארוכים. אחרי הצלחות ספורות בניסיון להשיב חטופים חיים - בסך הכל שמונה חטופים שוחררו במהלך התמרון הקרקעי - לראשונה ישראל נאלצה להתמודד עם הכישלון המר של השבת גופות חטופים, שהיו בחיים עד השבוע שעבר והיו עשויים להשתחרר בעסקה אפשרית, שהייתה לכאורה יכולה להתרחש בזמן הקרוב.
הבעיה בדיון הציבורי: השימוש במונח "עסקה" | יורם דורי
סליחה שלא עצרנו את העולם, וסליחה על מי שינסו לעשות במותכם שימוש ציני | דעה
לרגע היה נדמה שמשהו גם מתפרץ החוצה. הייתה תחושה שהטרגדיה הבלתי נתפסת הזו תגרור את הציבור לתגובה חדשה ואולי תעורר מחאת ענק נגד הממשלה. באופוזיציה ניסו ללבות את האש, התחיל לחץ לשביתה רחבה, באוויר כבר דובר על אירוע "ליל גלנט 2" שיבהיר לממשלה ולעומד בראשה שהקו האדום נחצה.
עם זאת, הקמפיין שהפנה את האצבע המאשימה אל ישראל בעקבות מותם של ששת החטופים היה יותר מדי ולא סחף את ההמון. הציבור הישראלי שבור, סדוק ומוצף דמעות. הוא לא מחפש אשמים, ולא מחפש לשרוף את המדינה. הוא צריך נחמה, התאגדות לאומית של אבל.
גם בקרב מי שחושב שההנהגה לא עושה מספיק כדי להשיב את החטופים, יש קושי להצמיד את המילה "רוצח" לדמות כזו או אחרת בדרג המדיני. רוב הציבור מפריד בין הלב השבור לבין הבלבול בשאלת "מי אשם" במצב הזה.
האמת היא שהשביתה נכשלה והוגדרה "בלתי חוקית". רבבות אכן נהרו להפגנות ברחבי הארץ, אבל לא באופן חריג, והקהל היה ציבור המפגינים הסטנדרטי נגד הממשלה. ההמונים לא התייצבו, כי המסר לא היה נכון. אנשים לא מחפשים מחאה אלא נחמה. אם הייתה מתארגנת עצרת הזדהות ענקית, שבאה לחבק את המשפחות ומבקשת רגע של התכנסות לאומית, הרחובות היו מתמלאים במאות אלפי ישראלים כואבים ודומעים.
נכון, למשפחות החטופים מותר לפעול בכל צורה שימצאו לנכון, ולאף אחד אין זכות לעמוד מולם בביקורת כלשהי. הבעיה היא הטרמפיסטים הפוליטיים שניסו להתלבש על השבר האמיתי וניסו להרחיב את הזעם הטבעי לקמפיין הפלת הממשלה.
גם אם רוב הציבור רוצה בחירות, הוא לא רוצה לשרוף את המדינה, ודווקא ביממה כל כך קשה הוא מחפש חיבוק ואחווה ולא הפגנה עם מדורות.