הבן שלי וחבריו אמורים היו להתחיל לפני שבוע את כיתה יב'. בינתיים הם יושבים בבית לתקופת זמן בלתי מוגבלת, אשר יו"ר ארגון המורים, רן ארז הגדירה כ"לפחות עוד חודשיים. החופש מתארך, לא סוף העולם".
התלמידים שעולים לכיתה יב' טרם קיבלו את תעודות סוף השנה של כיתות י' ויא'. הם גם לא קיבלו את ציוני מבחני הבגרות הרבים בהם נבחנו במהלך הקיץ, מלבד ציוני מבחן הבגרות במתמטיקה.
פיגוע בגבול ירדן: נהג משאית חצה את הגבול ורצח שלושה ישראלים | צפו בתיעוד הירי
בדרך להסכם כניעה בצפון? זאת הצעת הצללים בין ישראל לחיזבאללה
על המשמעויות הקשות של סכסוך העבודה הממושך במערכת החינוך – שנמשך שנתיים וחצי (!) – כתב כאן ידידי ארנון הרשקוביץ. ההשלכות הקשות של הסכסוך הממושך והקשה כוללות נשירה מהמערכת של תלמידים, מורים ומנהלים. כל יום שעובר מעמיק את הנזקים הקשים לתלמידים, למורים, למנהלים ולחינוך הציבורי בישראל.
סכסוך העבודה הממושך והקשה בין ארגון המורים למשרדי החינוך והאוצר איננו גזירת גורל. ההסכם הקיבוצי בין ארגון המורים למשרד החינוך הגיע לסיומו לפני שנתיים וחצי. הצדדים הגיעו מזמן להסכמה לגבי תוספות שכר. יש עדיין מחלוקת משמעותית בין הצדדים לגבי העסקה בחוזים אישיים של מורים עתידיים. גם את המחלוקת הזו ניתן היה לפתור אם הצדדים היו מתכנסים למשא ומתן אינטנסיבי מתוך כוונה כנה לחתום על הסכם ולסיים את הסכסוך.
למרות זאת, במקום לשבת למשא ומתן, משרדי החינוך והאוצר נוקטים בשנה האחרונה במספר דרכים לשבירת העיצומים והשביתה. ראשית, משרד החינוך החליט לא להעביר ציוני בגרות (מלבד את ציון הבגרות במתמטיקה) לתלמידים שמוריהם לא הזינו עבורם את ציוני המגן. בכך נוצר מצב שבו חלק מהתלמידים בישראל נמצאים בעמדת נחיתות לעומת תלמידים אחרים, נחיתות אשר משפיעה על יכולתם של התלמידים להתקבל ללימודים אקדמיים וליחידות צבאיות.
המצב הקשה הזה הוביל למתחים קשים ושסעים עמוקים בין תלמידים, מורים, מנהלים והורים. מורים ומנהלים הוצפו בשיחות טלפוניות והודעות וואטסאפ קשות מהורים ותלמידים נואשים. בחלק מהמקרים, מורים בחרו לעזוב את מערכת החינוך בעקבות המציאות הקשה שנוצרה. בהתאם לספרות המחקרית, אחת הדרכים המרכזיות לשבירת שביתה ועבודה מאורגנת היא יצירת שסעים וקיטוב בין קבוצות של עובדים, כמו גם בין עובדים לבין צדדים שלישיים.
שנית, לפני כמה ימים הודיעו בשמחה משרדי החינוך והאוצר יחד עם מרכז השלטון המקומי על תוכנית חדשה אשר במסגרתה יוענק חינוך בלתי פורמלי – במימון המדינה – לתלמידים שמוריהם שובתים. שרי החינוך, האוצר ומרכז השלטון המקומי עמלו על התוכנית הזו, במקום להגיע לישיבות משא ומתן עם המורים ולחתום על הסכם קיבוצי שיבטיח את חזרתם של מורי התיכונים לעבודה. דרך זו – של אספקה מתוחכמת של עובדים חלופיים במקום העובדים השובתים – היא דרך קלאסית בה נקטו מעסיקים פוגעניים לאורך שנים כאמצעי לשבירת עבודה מאורגנת. לדעתי, מדובר בהתנהלות שמנוגדת לדין הישראלי.
שלישית, לפני כמה שבועות פורסם שלתוספות שהובטחו למורי התיכונים אין כיום מקור תקציבי, לאחר שהממשלה קיצצה, לפני כחודשיים, כחצי מיליארד שקל מהתקציב שיועד ליישום ההסכם.
רביעית, היום פורסם ששר החינוך כינס את בכירי רשתות החינוך ודרש מהם ליזום מהלכים פומביים נגד רן ארז והשביתה. גם כאן, מדובר בניסיון קלאסי של מעסיק ציבורי לשבור שביתה, כמו גם את כוח ההתארגנות של העובדים.
ארבעת המהלכים שתיארתי כאן – אם יצליחו – יובילו אולי לשבירת השביתה והחלשת העבודה המאורגנת בתחום החינוך בתיכונים בישראל. שבירה שכזו תגיע עם תג מחיר כבד בדמות הרס מערכת החינוך הציבורית, ועזיבה מסיבית של מורים ומנהלים איכותיים שיסרבו לעבוד בתנאי עבודה פוגעניים, כמו גם עם מחיר כבד של חינוך לקוי שיקבלו ילדינו. כדי למנוע זאת ולדאוג לחזרתם של תלמידי התיכונים למערכת חינוך איכותית על משרד החינוך, משרד האוצר וארגון המורים להתכנס למשא ומתן ולחתום על הסכם קיבוצי – עכשיו.
הכותבת היא ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, מומחית ליחסי עבודה קיבוציים ודיני עבודה ואמא לתיכוניסט