אפתח במובן והברור מאליו – חמאס פלש למדינת ישראל, טבח, אנס, שחט, שרף, בזז וחטף אזרחים תמימים ממיטותיהם ביום חגם. אזכיר את המובן מאליו – יחיא סנוואר וחבר מחבליו ורוצחיו הם ורק הם אחראים לרצח חפים מפשע במנהרות. הם ורק הם אחראים לרצח חטופים בדם קר.
"לשים את הידיים על הגרוגרת של סינוואר ולקחת את נכסיו": כך זה יתבצע
אחרי שהזכרנו למי ששכח מה אירע כאן ב־11 החודשים האחרונים – טבח חסר רחמים של חמאס־דאע"ש, המאופיין באכזריות בלתי נתפסת, שהוביל לתגובת העוצמתית של ישראל מול חמאס בעזה ולא מול האזרחים העזתים הבלתי מעורבים. מי הם הנאיבים, התמימים, העיוורים שאינם מבינים ורואים עין בעין את המהלכים שמוביל הארכי־מחבל סנוואר, שלרגע אינו חושב לקיים כל עסקה עם ישראל? במשך 11 חודשים הוא קיווה שמדינות העולם הערבי יצטרפו למאבק שלו ומצא עצמו בודד מול מכונת המלחמה הקטלנית של ישראל.
רצח ששת החטופים על ידי מחבלי הנוח'בה־דאע"ש לא הפתיע אותי. זו אמונתם, אלו הם ערכיהם המעוותים, אנשי המוסר הרצחני. אלה האנשים המשתמשים בתושבי עזה – נשים, גברים וילדים – כמגן אנושי. אלה הם אותם רוצחים מתועבים, ההופכים בתי חולים ובתי ספר למעוזים קדמיים ולמפקדות מלחמה, מפקדות טרור.
מדינת ישראל היא מדינה חפצת חיים. מדינה יהודית ודמוקרטית מקדשת את החיים, ערבה לשלום חטופיה ופועלת מתוך ציווי מוסרי לעשות כל אשר לאל ידה לשחררם משבי חמאס. ישראל הציעה ומציעה הצעות מרחיקות לכת כדי לשחרר את החטופים, להכריע את המערכה, להכניע את חמאס, להפוך את העולם לטוב יותר, ללא ארגון הטרור, ולהמשיך לפרק גם את ארגון הטרור בצפון, חיזבאללה.
ששת החטופים שנרצחו בדם קר הם אפילו לא מכה קלה בכנף החמאסית. בשעה שבישראל רעדו אמות הסיפים, חלק מהעם יצא לרחובות להביע את כאבו ויגונו על הרצח המתועב – בחמאס ממשיכים לתכנן את הרציחות הבאות. אנו, כאזרחי מדינת ישראל, ערבים כיהודים, משלבים ידיים מול הטרור, מול הרוע, מול איראן ושבע חזיתות הטרור הנוספות. מדינת ישראל, למרות הכל ואף על פי כן, תנצח במאבק הזה, תכריע את ארגון הטרור, עד אשר ירים דגל לבן לכניעה.
סנוואר טעה בהבנת התהליכים בחברה הישראלית. הוא היה בטוח, כמו מר הטרור נסראללה, שהחברה הישראלית היא חברה של קורי עכביש, אך מצא מולו אגרוף פלדה רב־עוצמה של חברה מסוכסכת ומפולגת, המסוגלת להניח בצד את המחלוקות ולהילחם על חייה. סנוואר טעה גם בהבנת התהליכים, כשחשב שמעשי הזוועה שביצע עם מחבליו יובילו להזדהות מוסלמית עולמית, והעם הערבי־מוסלמי יראה בו גיבור ומושיע. העם המוסלמי רואה בו אידיוט שימושי, בעת שאיראן, סוריה, תימן, עיראק, מצרים, ירדן, לבנון שילמו מס שפתיים ותו לא, ואילו החיזבאללה פועל באופן מינורי יחסית ומרחיק עצמו מעזה.
הכותב הוא מומחה לענייני ערבים, מנהל בית ספר לשעבר ופעיל שלום