חשבתם פעם על איך שומרים על ילדי ישראל מהשלכות המלחמה? כשקיימת סכנה האינסטינקט שלנו כהורים הוא להגן על הילדים. התמימות של הילדים היא אחד הדברים הכי יפים בעולם. ונכון, הם חשים את המתח, הבינו שיש כאן מלחמה ועצובים כי קרה לנו כאן אסון נורא ב7.10.
אחת הדרכים להשתקם כעם היא לצד הסבל לייצר שגרה של תקווה לדור הבא, לילדים ולנוער. עם ישראל הוא עם הנצח. תמיד ניסו לסלק אותנו ולהשמיד אותנו. אחרי השואה הוקמה המדינה ועכשיו אנחנו מדינה שחוותה שואה נוספת שמאיימת על עתידה.
אם מדינת ישראל תחיל את השביתה על כל הילדים והנוער כולנו נכנס לשגרה של סבל והתקווה תיעלם. יצירת משמעות של תקווה באמצעות שגרה של עשייה היא הכרחית כדי לשמור על השפיות של הבן שלך והבת שלו והנכדים שלכם. השפיות שלהם היא המנוע לשיקום של כל אחד ואחת מאיתנו ויתרה מכך, מנהיגי העתיד יצמחו מהילדים של היום. תנו להם ולבני הנוער להמשיך לחיות לצד הכאב ולייצר משמעות שתיתן להם את הכוח להמשיך. לכבות גם אותם זה להחשיך את ישראל.
אסור לכבות את המסך לדור הבא.
אני מאמין בלב שלם שלמען הדורות הבאים אנחנו חייבים לשמור עליהם ולקיים להם שגרה של משמעות, גם אם היא שונה מעט וגם אם היא מלווה בכאב של האסון שעברנו. זו איתנות שלנו כעם ששומרת עלינו מאויבנו. תשמרו עליהם בשגרה עטופה בכאב והזדהות אבל בעשייה עם משמעות. למען הדורות הבאים ולעתיד מדינת ישראל ועם ישראל בארץ ישראל.
הכותב הוא יו״ר אשכול רשויות המפרץ וראש העיר קריית ים