אם אתם רוצים לדעת איך העימות בין קמלה האריס לדונלד טראמפ ישפיע על התוצאה הסופית של הבחירות, ישנם שלושה נושאים עיקריים שכדאי לעקוב אחריהם. בעוד ששני הנושאים החשובים ביותר בבחירות האלה הם הכלכלה, עם דגש על יוקר המחיה (25% מהבוחרים לפי סקרי Statista) וההגירה (11%), המצביעים בזירות הקרב המרכזיות יכריעו את הבחירות על בסיס נושאים מקומיים חשובים. שלושת המפתחות האלו נוגעים למדינות מפתח שיכולות להכריע את המירוץ הצמוד, כאשר ההכרעה עשויה להתקבל בפער של אלפי קולות בודדים בכל אחת מהן.
פנסילבניה ותעשיית פצלי השמן – המפתח הראשון
המדינה הראשונה שעליה יש לשים לב היא פנסילבניה, שמעניקה 19 אלקטורים, שבה תעשיית פצלי השמן (Fracking) משחקת תפקיד מרכזי. פנסילבניה היא אחת המדינות החשובות ביותר בזירה הפוליטית, כיוון שהיא מחזיקה בכלכלה מקומית הנשענת במידה רבה על תעשיית האנרגיה. מעל ל-100,000 אנשים מועסקים בתעשיית פצלי השמן, והמחיר של הדלק בתחנות הוא נושא רגיש במיוחד. בבחירות 2020, הנושא הזה היה במרכז השיח הפוליטי, כאשר רבים הביעו התנגדות לאיסור על טכנולוגיית Fracking, שאותו קידם האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית.
מדיניות ה-Green New Deal, בראשות אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, והאיסור על חיפושי נפט במרבצים הגדולים של אלסקה גרמו לזעם רב בפנסילבניה. לכן, האריס, בניסיון לשמור על התמיכה במדינה הזו, הצהירה שהיא לא תתמוך באיסור על Fracking, על אף ההתנגדות של הפרוגרסיבים. זהו מהלך שנועד להבטיח את קולותיהם של העובדים בתעשייה במדינה הזו, ובני משפחותיהם, שתוצאות הבחירות בה עשויות להיות מכריעות עבור ההמשך.
מישיגן וויסקונסין – יחסי ישראל והפלסטינים כמפתח שני
הנושא השני, הרלוונטי ודווקא בגלל הפער הקטן שבהן גבר ביידן על טראמפ בבחירות 2020, ובאיפיון ספציפי הקהל (שמספרו יכול להסתכם בכמה עשרות אלפים בודדים) עשוי להכריע את גורלן של המדינות החשובות הללו. בתוך כך, אחד הנושאים המרכזיים שישפיעו על הבוחרים, במיוחד בקבוצות צעירות ובקרב המצביעים המוסלמים-אמריקאים, הוא יחסי ישראל והפלסטינים. המועמדים, ובדגש האריס, יצטרכו להתייחס לנושא רגיש זה במדינות מישיגן (15 אלקטורים) וויסקונסין (10 אלקטורים). בשתי המדינות הללו קיימים ריכוזים משמעותיים של מצביעים מוסלמים-אמריקאים וצעירים פרו-פלסטינים, מה שהופך את נושא המשך המערכה הצבאית והחלק של ארה"ב במערכה בעזה, לאחד המרכזיים ביותר בקרב אותם אוכלוסיות בוחרים צעירים, ובמיוחד בקרב דור ה-Z שנוטים לתמוך בעמדות פרוגרסיביות וביקורתיות כלפי ישראל.
המתח בתוך המפלגה הדמוקרטית בנוגע לנושא זה ניכר, כאשר האגף הפרוגרסיבי דורש עמדות קשוחות יותר כלפי ישראל, כולל תמיכה בהגבלת יצוא הנשק למדינה, עמדה שמובילה חלקים הפרוגרסיביים של המפלגה הקוראים למהלכים נגד ישראל, לעומת המיינסטרים הליברלי המנסה לשמור על גישה מאוזנת יותר. גישה זו מאתגרת את המועמדים במציאת האיזון בין תמיכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית לבין פנייה לאגף הצעיר והפרו-פלסטיני במפלגה.
דוגמה ברורה למתחים הללו היא התבטאותו לאחרונה של טים וולז, מושל מינסוטה, המועמד לסגן הנשיאה לצד קמלה האריס. וולז נאלץ להתמודד עם השאלה כיצד לפנות לאותם מצביעים צעירים ופרוגרסיביים, וההתבטאות האחרונה שלו בראיון לתחנת NPR במישיגן משקפת את הניסיון לאזן בין העמדות השונות. מצד אחד, וולז הביע הבנה למפגינים הפרו-פלסטיניים במדינה, ואמר שהם "מדברים מתוך כל הסיבות הנכונות" בנוגע למשבר ההומניטרי בעזה. מצד שני, הוא הדגיש את זכותה של ישראל להגנה עצמית לאור מעשי הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, אך נמנע מלהתייחס באופן ישיר לפעולות חמאס או לסוגיית בני הערובה.
מתח נוסף נוצר סביב קולות ה-"UNCOMMITTED", קבוצת מצביעים בלתי מחויבת המאיימת לעבור לתמוך במפלגה השלישית, הירוקים, בהובלת המועמדת ג'יל שטיין. מספרם של אותם מצביעים עולה על הפער שבו ניצח ביידן את טראמפ בבחירות 2020 במדינות הללו, ולכן הם יכולים להוות גורם מכריע בבחירות הקרובות. העובדה כי תומכי הקמפיין שקרא להחרמתו של ביידן הודיעו כי הם מסירים את התמיכה בהאריס ומעבירים אותה למועמדת המפלגה הירוקה שטיין מהווה איום ממשי על האריס ועלולה להוביל להפסד אלקטורים יקרי ערך במישיגן ובוויסקונסין.
העימות הקרוב בין האריס לטראמפ עשוי להיות הזדמנות קריטית עבור האריס להבהיר את עמדותיה כלפי ישראל והפלסטינים, ולנסות לנווט בין הלחצים מהאגף הפרוגרסיבי לבין הרצון לשמור על תמיכת המיינסטרים הליברלי והבוחרים היהודים. במדינות כמו מישיגן וויסקונסין, בהן הפער בבחירות הקודמות היה קטן יחסית, הנושא הזה עשוי להיות מכריע, בעיקר בקרב צעירים וסטודנטים שמרגישים זיקה לאגף הפרוגרסיבי ולנושאים של זכויות אדם וסיוע הומניטרי לפלסטינים.
אריזונה ונבאדה – סוגיית ההגירה כמפתח שלישי
הנושא השלישי והחשוב ביותר במערכת הבחירות הזו הוא סוגיית ההגירה. במדינות דרום-מערביות, המכונות "רצועת השמש" כמו אריזונה ונבאדה, הממוקמות על גבול ארצות הברית עם מקסיקו, נושא ההגירה הלא חוקית הוא נושא קריטי. ההערכה היא שישנם כ-8 מיליון מהגרים לא חוקיים בארצות הברית, ונושא זה הפך למוקד עימות פוליטי עז.
כזכור, הנשיא ביידן מינה את סגנית הנשיא לאחראית על משבר ההגירה ("צאר הגירה") בנושא בו הגיע אי שביעות רצון הבוחר האמריקאי בתחילת שנת 2024 ל-70% מיחס הממשל.
בעברה של האריס, התבטאויות הנחשבות פרוגרסיביות וכוללות את "דמיון מחדש של המשטרה" ו-"ביטול משטרת ההגירה" כחלק מאג'נדה פרוגרסיבית בשנים האחרונות.
קמלה האריס התבקשה בעבר להסביר את עמדותיה בנושא אך התקשתה לספק תשובות חדות, דבר שעורר ביקורת מצד מצביעי המרכז והימין המתון. בראיון שנעשה עם CNN לאחרונה, היא הפנתה לתפקיד שלה כתובעת של מדינת קליפורניה, לפני 12 שנים, אז היא העמידה מהגרים למשפט.
יחד עם זאת, העימות הקרוב נותן לה הזדמנות להציג עמדות ברורות יותר ולהדגיש את כוונותיה בנוגע למדיניות ההגירה.
באריזונה ונבאדה, בהן מערכת הבחירות עשויה להיות מוכרעת בפערים קטנים מאוד, תפקידו של נושא ההגירה הוא מכריע. הבוחרים במדינות הללו מחפשים מועמדים שיספקו פתרונות לנושא הגבול והמהגרים הבלתי חוקיים, אך באותה נשימה, הממשל הדמוקרטי נדרש לשמור על תמיכה בקרב קהילות מהגרים חוקיים החוששות ממדיניות הגירה נוקשה מדי.
מסקנה: הדיבייט ככלי להכרעה
העימות הקרוב בין קמלה האריס לדונלד טראמפ, שישודר ברשת ABC, הוא הזדמנות קריטית להאריס להוכיח שהיא מסוגלת להוביל את המפלגה הדמוקרטית ולספק תשובות ברורות בשלושת הנושאים המרכזיים: תעשיית האנרגיה בפנסילבניה, יחסי ישראל והפלסטינים במישיגן וויסקונסין, וההגירה באריזונה ונבאדה.
הפורמט של העימות, שבו המיקרופונים של המועמדים יושתקו כאשר הם אינם מדברים, יאפשר להאריס להציג את עמדותיה ללא הפרעות מצד טראמפ. עבור האריס, זהו מבחן חשוב ביכולתה לשמור על תדמית של מנהיגה יציבה ונחושה, שמסוגלת להוביל את המפלגה הדמוקרטית לניצחון. אם תצליח להעביר את המסרים המרכזיים שלה בצורה אפקטיבית ולגעת בנושאים החשובים למצביעים במדינות המפתח, היא עשויה לזכות בתמיכה הדרושה לה לניצחון בבחירות הקרובות.
ד"ר קובי ברדה הוא מומחה להיסטוריה פוליטית אמריקאית, בבית הספר ללימודים רב-תחומיים ב-HIT מכון הטכנולוגי בחולון