ביקור הרמטכ”ל המצרי אחמד חליפה בשבוע שעבר במעבר רפיח היה ביקור מרשים ששידר על פי פרשנים שונים “נחישות וחוסר התפשרות עם מאווייה של ישראל להשתלט על ציר פילדלפי ועל מעבר רפיח”. אגב, מילה אחת לא נאמרה מפיו של הקצין הבכיר עצמו, אלא הייתה זו פרשנות עיתונאית בקרב “מומחים” בעולם הערבי שצמאים לכל נקמה קטנה בישראל. האופוזיציה המצרית מצדה מיהרה לפרש את ביקור הגנרל כ”פגיעה בכבודה של מצרים” ו”כאי־נכונותה לוותר לישראל”.
"צריך לבדוק את חלקה של מצרים ב-7.10": איש מודיעין לשעבר בראיון מטלטל
האומנם מצרים כועסת על ישראל ומבקשת לבוא עמה חשבון? יש לזכור כי הסכם השלום בין ישראל למצרים מ־1979 שרד עד היום משברים ומהמורות אינספור, חלקם מאתגרים וקשים בהרבה מסוגיית ציר פילדלפי. המשברים לא התפתחו ביוזמת הממשל המצרי או בחסות צבאו, אלא מגופי אופוזיציה לאומניים רדיקליים במצרים. האחרונים יהיו מוכנים לחבל באינטרסים האסטרטגיים של מדינתם, ולו כדי לעמוד בשורה אחת עם הלאומנות האנטי־ישראלית.
מאידך, לראשי שתי המדינות ברור כי הסכם השלום הוא נכס אסטרטגי שיתרונותיו רבים באופן מובהק מחסרונותיו. אנשי מנגנוני הביטחון של צה”ל והמודיעין המצרי פועלים בהרמוניה נגד אויביהם המשותפים תחת הרדאר וללא יחסי ציבור ורעשי רקע תקשורתיים. זאת כדי שלא להעלות את שיתוף הפעולה על “מסלול התנגשות” מלאכותי.
בשנת 2017, כאשר פנה הנשיא א־סיסי וביקש סיוע במלחמתו בדאע”ש בחצי האי סיני, ישראל עשתה כל מאמץ לסייע למצרים במתן היתר לתנועת כוחות צבא נוספים לחצי האי, במודיעין איכותי, ויש אומרים שאף בירי מכלי טיס ישראליים. מצרים הביסה את דאע”ש בסיני והבעות התודה של ראשי הצבא המצרי כלפי עמיתיהם הישראלים היו חריגות מתמיד.
בעוד שבישראל אין שום אופוזיציה להסכם וכל פנייה של המצרים לישראל נענית מיד בחיוב, במצרים קיימת אופוזיציה כפוית טובה, שבשם הלאומנות הערבית תתקוף את ישראל גם כשהיא מסייעת למצרים להגשים יעד לאומי חשוב. במהלך עימות טלוויזיוני מול קצין בכיר לשעבר בצבא מצרים שאלתי מדוע הוא מכנה את חמאס “תנועת התנגדות” (מוקאוומה) ולדאע”ש הוא קורא טרוריסטים? הוא התחמק מתשובה ואז חזרתי ושאלתי אותו שוב: מדוע במקום להודות לישראל ולו בדיעבד על שסייעה למצרים במיגור דאע”ש, האופוזיציה תוקפת את ישראל ללא הרף על שהיא מחסלת ארגון טרור זהה לדאע”ש? התשובה שלא נאמרה הייתה אמורה להדגיש כי דאע”ש הוא מחוץ לקונצנזוס הערבי, בעוד שחמאס הוא בשר מבשרה של האומה הערבית. צביעות זועקת לשמיים.
לכן, לא הייתי מציע להתרגש מביקורו של חליפה ברפיח שנועד להרגיע את האופוזיציונרים המצרים יותר מאשר לנזוף בישראל. בניגוד מוחלט לעם המצרי שרובו ככולו ספוג באנטי־ישראליות שורשית, הרי שההבנה בין צבא מצרים לצה”ל היא תוצאה של שיתוף פעולה פורה, אמיתי, בעל זהות ומאפיינים מקצועיים ומבצעיים גרידא.
הכותב הוא מזרחן ומרצה במכללה האקדמית גליל מערבי, לשעבר ראש התיאום הביטחוני עם הפלסטינים ומושל ג'נין ובית לחם