אני אמא לילד שעלה השנה, לכאורה, לכיתה י'. לכאורה, כי אחרי קורונה, מבצע שומר החומות והמלחמה, קשה גם לו וגם לי לזכור באיזה כיתה הוא בעצם, לדמיין מהי שגרה חינוכית ולהבין איך מייצרים מסגרת שתאפשר קצת החזקה של גיל ההתבגרות. למרות זאת - ולמרות ששמחתי על השהיית השביתה, כאישה של ארגוני עובדים אני בעיקר מקווה שארגון המורים יצליח לעמוד כנגד הניסיון של האוצר לייצר מעמד של מורים שמצוי מחוץ להסכמים הקיבוציים וכך להחליש את הכוח הארגוני שלהם.
כמי שיושבת מול האוצר לא מעט, התחושה שלי היא שבזמן שחלקנו חוששים ששופטי בג"ץ לוקחים לנו את הדמוקרטיה, מי שבאמת מנהלים את המדינה בלי שעמדו לבחירות, מתחת לרדאר וללא הסכמת הציבור, הם אנשי משרד האוצר, שמוציאים לפועל באדיקות, בהתלהבות ובהצטיינות יתרה את המדיניות הניאוליברלית ההרסנית של קרן המטבע, הבנק העולמי ופורום קהלת.
אגף הממונה על השכר אמור לקבוע מדיניות שכר במגזר הציבורי בהתאם לאילוצי התקציב ולאשר את הסכמי השכר בגופים מתוקצבים. בפועל, במקום לאשר הסכמים – הוא מכתיב אותם. חלק מהדברים שהאגף מקדם באגרסיביות הם חיוב של שכר דיפרנציאלי והרחבת פערים בין העובדים, צמצום הביטחון התעסוקתי והחלשת מעמד האיגודים. המהלך שארגון המורים מנסה לעצור, לדוגמה – הוצאת קבוצות גדלות והולכות של עובדים אל מחוץ להסכמים ולהתארגנויות עובדים, דווקא מגדיל את ההוצאה הציבורית המיידית ונותן שכר גבוה מהמקובל לקבוצה מצומצמת של עובדים, אך לטווח ארוך הוא מחליש את הכוח המאורגן בצורה שתמשוך למטה את השכר של כולנו.
אז למה עוד ועוד איגודים נכנעים לתכתיבים האלה ולא מצליחים לעמוד מול האוצר? במשא ומתן רגיל – בין מעסיק לאיגוד העובדים, שני הצדדים מושקעים במקום העבודה; שניהם חייבים שמקום העבודה ימשיך להתקיים, לשגשג ולצמוח. אם המשא ומתן יתפוצץ ותהיה שביתה – שני הצדדים יסבלו ממנה. לא כך כשאל השולחן ניגש האוצר. בהיותו צד שלישי, חיצוני למקום העבודה, שמעורב בהסכמים שחלים על יותר ממיליון עובדים במשק, יש לו ראיית רוחב לגבי התהליכים שהוא שואף לקדם. בכך שהוא לא מושקע במקום העבודה הספציפי ולא נפגע מהסכם רע או מפיצוץ המשא ומתן, יש לו אורך נשימה והוא פועל בשיטת "הרגל בדלת". הממונה יודע מתי מגיעים אל השולחן עובדים "רעבים" שזקוקים מאוד לתוספות השכר המעטות שהוא מוכן לתת ויסכימו למכור את העתיד ואת הכוח שלהם תמורת הסכם בהווה. כך, אחרי שהצליח להכניס סעיפים רעים להסכם של איגוד אחד או שניים, הסעיף הזה יהפוך לתקדים ואז לנורמה; הוא ידרוש אותו וירחיב אותו גם בהסכמים אחרים, יישר את כולם כלפי מטה.
אז כרגע שביתת המורים מושהית, אבל המשא ומתן ממשיך - ואני מקווה שארגון המורים יעמוד בלחץ, לטובת כולנו. למרות התחרות בין ארגוני העובדים השונים, מול הכוח העודף והמנוצל לרעה של משרד האוצר חשוב שכולם יתאחדו, וכן כל מי שחשוב לו לשקם את השירות הציבורי שמצבו נחשף לעיני כל ב־7 באוקטובר – וידרשו את הפסקת שלטון האוצר ואימוץ מדיניות כלכלית שמשרתת את כלל הציבור.
הכותבת היא מזכ"לית "כוח לעובדים"