שנה חלפה מאז השבת ההיא, ואין יום שבו אני לא מתגעגעת לחברים שלי וחושבת עליהם, השוטרים הגיבורים שנלחמו מול המחבלים והצילו חיים של אנשים רבים. איבדתי באותה שבת את ירון דיין, מור שקורי, אליהו הרוש, דניס בלנקין, מאיר אברג’יל, שמואל גולימה, אדיר שלמה ודוד בן דיין זכרם לברכה. הם לחמו יחד איתי מול המחבלים, ונשבעתי להזכיר אותם בכל הזדמנות אפשרית.
הגעגוע שלי אליהם רק מתעצם בחלוף שנה. הם היו חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. למשל, מור שקורי ז"ל הייתה סיירת בתחנת אשקלון שבה עבדתי לפני שהגעתי לתחנת שדרות. היה לנו שם מנהג קבוע, שבשבת שבה אני קצינה תורנית והיא וחברותיה במשמרת שבת, אנחנו פותחות שולחן של סלטים וג’חנון שהייתי מכינה בבית ומביאה איתי.
אני תמיד שמה פיתה עם חמאה ודבש בתחתית של הג’חנון, ובאחת השבתות נתתי למור פיתה כזו. היא היססה לטעום כי היא לא טעמה דבר כזה לפני כן. אחרי שהפצרתי בה, והיא טעמה, מור אמרה: “מעכשיו זה המאכל הקבוע שלי!". בכל שבת כשאני מכינה ג’חנון עם הפיתה, זה לעילוי נשמתה של מור. החברים שלי שנפלו נמצאים מולי בכל רגע בחיי בשנה החולפת, והם תמיד יהיו מולי.
ב־7 באוקטובר האחרון, שנה אחרי אותה שבת, התקיים בשדרות אירוע מכבד לזכר הנופלים. כחלק מהאירוע, ראיינו אותי ועוד שוטרים. הגעתי לאירוע עם אמי ושתי אחיותיי, ובסיום, בסביבות 22:30, אמרתי להן שעברה שנה מאז ושאני רוצה לחגוג את החיים. להרים כוסית למען זה שזכיתי להיות בחיים. הזמנתי את אחי להצטרף אלינו, למקום בחוף שאליו הלכנו. ב־7 באוקטובר בשנה שעברה אחי שהה בארצות הברית, והתקשרתי אליו לשם וביקשתי ממנו שאם יקרה לי משהו, שידאג לארז, בני היחיד.
עכשיו, כעבור שנה, הוא ואשתו הצטרפו אלינו בחוף. באותו זמן הבן שלי ארז בדיוק סיים לעבוד, ואמר לי: “אמא אני בדרך". ככה, בספונטניות, כל המשפחה התאגדה כדי להרים כוסית לקדושת החיים.
אני אומרת תודה לשוטרים שלי, לשותפים שלי, לאלו שלחמו עליי ושלחמו לצדי, תודה לקדוש ברוך הוא ולאחי בשמיים, תודה ללוחמי הימ"מ שהצליחו להוריד אותי מהגג שבו ניהלתי קרב קשה מול המחבלים, ותודה על זה שאני חיה בעולם הזה. זה לא מובן מאליו. אני פותחת את השנה החדשה עם פרספקטיבה שונה לחיים.
בפן המקצועי זו שנה שונה עבורי: יצאתי לשנת התמחות בחטיבת התביעות של המשטרה בעקבות לימודי המשפטים שסיימתי. זה שינוי באווירה, תפקיד פחות מבצעי, יותר רוגע לנפש. אני פותחת את השנה הזו כמאלי שונה.
רפ״ק מאלי שושנה היא שוטרת בתחנת שדרות, שניהלה עם חבריה השוטרים קרב נגד המחבלים שפשטו על התחנה ב־7 באוקטובר