אמנם בשנים האחרונות אומרים על כל בחירות לנשיאות ארצות הברית שהן גורליות, אבל הבחירות השנה הן אולי יותר גורליות מאי פעם. שני המועמדים, דונלד טראמפ, קפריזי ובלתי צפוי, וקמלה האריס, חסרת כל ניסיון בענייני חוץ וביטחון, ישפיעו לא רק על לכידות החברה האמריקאית, אלא גם על מעמדה של ארצות הברית בעולם ויכולתה להתמודד עם אתגרים קשים בכל הזירות, גם במזרח התיכון. 

בחירות 2024 הן שונות וייחודיות בהרבה מובנים. טראמפ חזר לפוליטיקה וזכה במועמדות הרפובליקנים לנשיאות אחרי שהפסיד בשנת 2020 בבחירות הקודמות. תופעה כזו התרחשה רק פעם אחת בהיסטוריה האמריקאית. זה היה הנשיא גרובר קליבלנד שכיהן כנשיא בשנים 1889-1885 הפסיד בבחירות לכהונה שנייה, חיכה ארבע שנים, חזר וזכה בבחירות הבאות וכיהן כנשיא בשנים 1893-1897.

הפריימריז בשתי המפלגות לא היווה תחרות למועמדים, הנשיא ג'ו ביידן וטראמפ ניצחו בקלות במפלגות שלהם. לעתים רחוקות, עימותים טלוויזיוניים מכריעים מערכות בחירות. זה קורה רק כאשר אחד המועמדים מועד או מבריק במיוחד. ביידן כשל בעימות הטלוויזיוני מול טראמפ ובלחץ כבד של מפלגתו פרש מהמרוץ. הוא פרש בשל גילו המבוגר וספקות לגבי כושרו המנטלי והפיזי לכהן ארבע שנים נוספות בבית הלבן. 

העימות בין ג'ו ביידן לדונלד טראמפ (צילום: REUTERS/Brian Snyder)
העימות בין ג'ו ביידן לדונלד טראמפ (צילום: REUTERS/Brian Snyder)

לדמוקרטים לא הייתה הרבה בררה והמפלגה בחרה בסגניתו של ביידן לרוץ במקומו נגד טראמפ. זו הייתה רק הפעם השנייה שהדמוקרטים בחרו באישה מועמדת לנשיאות. הילארי קלינטון הייתה הראשונה שהתמודדה מול אותו טראמפ והפסידה לו בבחירות 2016. 

האריס היא מועמדת ייחודית שמייצגת היטב את הפוטנציאל של קואליציית המיעוטים שעומדת בלב המחנה הדמוקרטי. היא שחורה מצד אביה שהיגר מג'מייקה, ואסיאתית מצד אמה, מהגרת טמילית מהודו, ובנוסף היא נשואה ליהודי. היא שברה כמה תקרות זכוכית, הן כאשר נבחרה לתובעת הראשית של מדינת קליפורניה והן כאשר התמנתה לסגניתו של ביידן. 

בבחירות השנה היו שני ניסיונות להתנקש בטראמפ. הוא ניצל אותם לזכות באמפטיה שלא החזיקה זמן רב. מצד שני, לראשונה בהיסטוריה האמריקאית מתמודד מועמד עם ארבעה כתבי אישום והרשעה אחת. האבות המייסדים של המדינה לא חשבו שאי פעם יהיה מועמד כזה. 

טראמפ מובל מהבמה לאחר ניסיון ההתנקשות. קרדיט: רשתות חברתיות (צילום :רשתות חברתיות, שימוש לפי סעיף 27 א')

העיתונים הגדולים נהגו להמליץ על בחירת מועמד מסוים, בדרך כלל כזה שמתאים לאידיאולוגיה שלהם, הליברלית או השמרנית. לראשונה מזה כמה עשורים, בשל חילופי בעלים, שני עיתונים ליברלים חשובים, ה"וושינגטון פוסט" במזרח וה"לוס אנג'לס טיימס" במערב, נמנעו מלפרסם המלצה. הבעלים השמרנים החדשים טענו שהעיתונים צריכים להיות אובייקטיבים ותמיכה במועמד מסוים חורגת מהכלל הזה. ההחלטה גרמה להתפטרויות של עורכים וביטול מינויים בהיקף נרחב. נראה אם זו תהיה חריגה או נורמה עיתונאית חדשה.   

חיי הסוקרים השנה היו קשים. לאורך רוב מערכת הבחירות, מבול של הסקרים הראו תוצאות צמודות, גם בשבע המדינות המתנדנדות, שצפויות להכריע את הבחירות. התיקו המתמטי או הסטטיסטי אינו אומר שכך תהיינה גם תוצאות האמת. אם אחד המועמדים יזכה בחמש מדינות מתנדנדות התוצאה תהיה ניצחון מכריע בקרב האלקטורים, שמצביעים בשלב האחרון וקובעים את התוצאה הסופית. למרות זאת, יש להניח שתחזור ביקורת על הסקרים, בטענה שהם לא רק מיצרים תוצאות, אלא גם משפיעים עליהם.  

השנה בשל מועמדותה של קמלה האריס עלתה סוגיה מגדרית. האריס פעלה נמרצות כדי לגייס כמה שיותר נשים לתמוך בה, ונוצר פער בסקרים. נראה פער בין גברים לנשים, גם בקרב קבוצות המיעוט כמו השחורים וההיספנים. מסתבר שנשים תומכות בה בשיעור של יותר מ-80 אחוזים וגברים פחות מ-50 אחוזים. אם הפער הזה יופיע גם בתוצאות האמת, יתכן שיש לא מעט גברים אמריקאים שחושבים שמקומה של האישה במטבח ולא בבית הלבן. הבחירות עשויות לענות על השאלה האם החברה האמריקאית מוכנה להפקיד את הנשיאות בידי אישה. אחרי ההפסד של קלינטון ב-2016 והפסד אפשרי של האריס, נראה שכנראה אין עדיין מוכנות לקבל אישה נשיאה בבית הלבן. ניצחון יוכיח את ההפך. 

בבחירות הנוכחיות הופיעה תופעה חדשה, התמודדות בין "הקול המוסלמי ל"קול היהודי". בהיותם קבוצות מיעוט, הן המוסלמים והן היהודים נהגו להצביע בעד מועמדים דמוקרטים. מישיגן היא מדיה מתנדנדת חשובה. מתגוררים בה כ-250 אלף מוסלמים. בשנת 2020 ביידן ניצח את טראמפ במדינה הזאת בהפרש של כ-150,000 קולות. 

בהיותם קבוצות מיעוט, הן המוסלמים והן היהודים נהגו להצביע בעד מועמדים דמוקרטים (צילום: רויטרס)
בהיותם קבוצות מיעוט, הן המוסלמים והן היהודים נהגו להצביע בעד מועמדים דמוקרטים (צילום: רויטרס)

בפריימריז הדמוקרטי המוסלמים במישיגן הפגינו נגד ביידן על התמיכה הצבאית שלו בישראל ודרשו ממנו להפסיק אותה. העמדה הזו התמידה גם ביחס להאריס. 

בשל התיקו בין שני המועמדים, הקהילה המוסלמית הבינה שהיא יכולה להכריע את הבחירות במישיגן. טראמפ שם לב ובא למישיגן ואמר למוסלמים: "אני אביא שלום למזרח התיכון ואסיים את המלחמה בעזה ובלבנון", ובנוסף צייץ נגד האריס ואמר שהיא "תמשיך את המלחמה, יהרגו מיליוני מוסלמים ולבסוף זה יביא למלחמת עולם שלישית". מוסלמים רבים השתכנעו. אחרים חושבים שטראמפ יהיה נשיא גרוע, אבל הם מוכנים לסבול אותו ארבע שנים כדי להוכיח שמי שתומך בישראל יפסיד את הבחירות.

מאידך, במישיגן יש פי שניים יותר יהודים מאשר מוסלמים, והם אמרו למטה האריס: "אם תפייסו את המוסלמים, אנחנו לא נצביע עבורכם". בפנסילבניה, מדינה מתמודדת קריטית, יש 400 אלף יהודים, וכאלה שישראל חשובה להם מתרעמים על האריס, על הצהרות שהשמיעה ושנועדו לפייס את המוסלמים. מעניין יהיה לדעת האם השנה נוצר "קול מוסלמי" שישפיע בעתיד על כל מערכת בחירות לנשיאות. 

בדרך כלל בבחירות לנשיאות הבוחרים מצפים לשמוע מהמועמדים תוכניות מעשיות להתמודדות עם אתגרים, בעיקר פנימיים: כלכלה, הגירה, בריאות, חינוך, זכויות אדם, או שינוי אקלים. גם אישיות המועמד עומדת למבחן. הפעם רוב המערכה הייתה על הצד האישיותי. מסע ההכפשות היה חלק בלתי נפרד ממסע הבחירות: טראמפ הכפיש את האריס ואמר שיש לה "איי קיו נמוך" שהיא עושה את עצמה שחורה והיא אמרה שהוא הזוי, עבריין, פושע מין ומטורלל. 

הכלכלה היא תמיד השיקול החשוב ביותר בקרב הבוחרים. הבוחר הממוצע חושב קודם כל על כיסו. ברמת המקרו, הכלכלה האמריקאית טובה מאד, ברמת המיקרו, יוקר המחיה בלט, ובסקרים רוב האמריקאים אמרו שטראמפ יעשה עבודה טובה יותר. האם השיקול הזה יכריע את הבחירות לטובתו?

השנה, אחד מהנושאים החשובים האחרים הוא הפלות. הוא התלכד עם היותה של האריס אישה. האריס עבדה קשה לשכנע בוחרים שהרפובליקנים ימשיך להקשות על הפלות, כפי שעשו בשנים האחרונות, ואילו ממשל בראשותה יפעל להקל עליהן ולהשיג אחורה חקיקה שאסרה הפלות. יתכן שדווקא הנושא הזה יכריע את הבחירות לטובתה. 

בסופו של דבר, הבחירות השנה נראות קודם כל כמחאה, לא בעד, אלא יותר נגד המועמד של הצד השני. למי שחושבים שהאריס לא יכולה לנהל את הבית הלבן או שהיא יותר מדי ליברלית יש רק שתי חלופות: להצביע עבור טראמפ או להישאר בבית. אותו הדבר הפוך. מי שחושבים שטראמפ הוא מועמד הזוי ומטורלל יצביעו להאריס או יישארו בבית. הצבעה נגדית אינה מתכון חיובי לשימור דמוקרטיה. 

בכל מקרה, הבחירות השנה יעשו היסטוריה. אם האריס תנצח, היא תשבור עוד תקרת זכוכית ותהיה הנשיאה הראשונה בהיסטוריה האמריקאית. אם טראמפ ינצח, הוא יהיה האיש השני בהיסטוריה שיזכה בכהונה שנייה, אחרי שהפסיד בניסיון הראשון לזכות בה.

הכותב הוא מומחה לארצות הברית באוניברסיטת בר-אילן

הסרטון בכתבה פורסם לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת האתר מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]