בשיטת הממשל האמריקאית, הנשיא מרכז בידיו עוצמה רבה. הוא קובע בכל התחומים, ולא הקבינט שלו או שריו. לא סתם הם נקראים "מזכירים" ולא "שרים", כי הוא ממנה אותם וגם יכול לפטר אותם בכל עת שירצה. 

הוא גם המפקד העליון של כוחות הצבא של ארצות הברית, ראש הבירוקרטיה הממשלתית ומנהיג מפלגתו. מאז מלחמת העולם השנייה, הוא גם מנהיג הגוש המערבי הדמוקרטי מול מעצמות דיקטטוריות עוינות. 

בנושאים מסוימים, כמו תקציב, מינויים וחקיקה הנשיא תלוי בקונגרס, שלא כמו הכנסת בישראל, לחבריו יש מעמד עצמאי והם תלויים רק בבוחריהם במדינות ובמחוזות הבחירה שלהם. 

אליז סטפניק, דונלד טראמפ (צילום: Reuters/ELIZABETH FRANTZ)
אליז סטפניק, דונלד טראמפ (צילום: Reuters/ELIZABETH FRANTZ)

יחד עם זאת, מפלגתו הרפובליקנית של הנשיא דונלד טראמפ שולטת בסנאט ובעלת סיכויים לשלוט גם בבית הנבחרים, אם כי ברוב קטן. השמרנים שולטים גם בבית המשפט העליון ברוב של 6 כנגד 3, כאשר טראמפ עצמו מינה 3 מהם בתקופת כהונתו הראשונה. לפחות עד בחירות אמצע הכהונה, שיתקיימו בנובמבר 2026, טראמפ ומפלגתו עשויים לשלוט בכל שלושת זרועות השלטון: המבצעת, המחוקקת והשופטת. כך, הוא יוכל לבצע את מדיניותו ללא כל אילוצים. 

בתוך שבוע מיום הבחירות, טראמפ השלים את המינויים לתפקידים הכי חשובים בתחומי החוץ והביטחון: שר החוץ, שר ההגנה, היועץ לביטחון לאומי, השגריר לאו"ם ומנהל סוכנות ה-CIA. הוא מינה גם שגריר לישראל ושליח מיוחד למזרח התיכון. 

המהירות שבה הודיע על המינויים האלה ואופי האנשים שמינה, מוכיחה שהוא התכונן לאיוש מהיר של אנשיו, ואינו מתכוון להזניח את ענייני החוץ. הוא פסח על מועמדים רפובליקנים שהטיפו לבדלנות. בבחירת ממלאי התפקידים, הוא פעל לפי הקריטריונים הבאים: נאמנות אישית גבוהה, תמיכה פומבית לאורך זמן, שמרנים אידיאולוגיים ובעלי דעות דומות לשלו, ניסיון ויכולת אישית מוכחת.

טראמפ התחיל דווקא בהודעה על מי שלא יכהנו בממשל: בוגרי כהונתו הראשונה, מייק פומפאו שהיה שר החוץ שלו, וניקי היילי, שהייתה השגרירה שלו לאו"ם. הוסבר שהם לא תמכו בו מספיק ושהיילי התמודדה נגדו בפריימריז הרפובליקנים. לא ברור אם אלו היו השיקולים העיקריים שלו, משום שהיום הוא מינה אנשים שבעבר רצו נגדו או ביקרו אותו.  

מייק פומפאו וניקי היילי (צילום: רויטרס)
מייק פומפאו וניקי היילי (צילום: רויטרס)

טראמפ מינה את הסנאטור מרק רוביו לתפקיד מזכיר המדינה, פיט הגיסת', מנחה ופרשן צבאי ברשת פוקס, לתפקיד שר ההגנה, מיכאל וולץ, ציר בבית הנבחרים, ליועץ לביטחון לאומי, אליס סטפאניק צירה בבית הנבחרים לשגרירת ארצות הברית באו"ם, ג'ון רטקליף, לשעבר ציר בבית הנבחרים וראש המודיעין הלאומי, לראש ה-CIA, מייק האקבי, לשעבר כומר אוונגליסטי, מושל ארקנסו ופרשן ברשת פוקס, לשגריר בישראל וסטיבן וייטקופף, יהודי, אייל נדלן וחבר אישי של טראמפ, לשליח מיוחד למזרח התיכון. 

המיליארדר אילון מאסק, בעל הרשת החברתית X, שתרם משמעותית לניצחון טראמפ, מונה לתפקיד ראש המועצה לייעול הממשלה, אבל הוא יהיה יועץ עוצמתי לא רשמי גם לענייני חוץ. המחשה לכך ניתנה כאשר היה שותף לשיחת הטלפון הראשונה בין טראמפ לבין ולדימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה. 

רוביו מכהן בסנאט מאז 2011, הוא שירת שנים רבות בוועדות לענייני חוץ ולמודיעין. הוא עשוי לעשות "סדר" במחלקת המדינה האמריקאית שיש בה לא מעט פקידים שעוינים את ישראל. 

הגיסת' הוא בוגר אוניברסיטאות פרינסטון והרווארד, שרת במשמר הלאומי כולל בעירק ופרש בדרגת רב סרן. שימש פרשן לעניינים צבאיים בפוקס וכתב כמה ספרים על נושאים צבאיים. וולץ שרת 26 שנים בצבא, בין היתר בכוחות מיוחדים וב"כומתות הירוקות", והגיע לדרגת אל"מ. כיהן בתפקידים שונים במשרד ההגנה האמריקאי ובבית הלבן. נבחר לציר בבית הנבחרים מטעם מחוז בפלורידה וכיהן בוועדות לענייני צבא ומדיניות חוץ. רטקליף ייצג בבית הנבחרים מחוז בטקסס ונחשב לשמרן הקיצוני ביותר בין חברי הבית. 

פיט הגסית' (צילום: רשתות שימוש לפי סעיף 27)
פיט הגסית' (צילום: רשתות שימוש לפי סעיף 27)

האקבי עשוי להיות עוד שגריר של ישראל מול הבית הלבן במקום התפקיד ההפוך המסורתי של שגריר אמריקאי בישראל. וייטקופף הוא חסר כל ניסיון דיפלומטי ולא ברור איך יפעל כשליח מיוחד למזרח התיכון. יתכן שטראמפ בחר בו כדי להשתמש בניסיון העסקי שלו לקדם עסקאות ומהלכים כלכליים בין ארצות הברית וישראל לבין מדינות המפרץ. 

סטאפניק, חברת קונגרס מצפון ניו יורק, התפרסמה כאשר בשימוע בקונגרס תקפה נשיאות של אוניברסיטאות עילית על מחדליהן בהגנה על סטודנטים ומרצים יהודים בקמפוסים מפני פורעים מוסלמים ורדיקלים שמאלנים. השימוע גרם להתפטרות שתיים מהן. היא תתקוף בחריפות את האו"ם ומוסדותיו על מחדליהם, צביעותם ויחסם השערורייתי כלפי ישראל. היא נראית כמועמדת לנשיאות בעתיד.

כל האישים שמונו לכוורת החוץ והביטחון הם שמרנים מאד, תומכים במדיניות אגרסיבית כלפי אויבים כמו סין ואיראן ותומכים גדולים של ישראל. מאז שנודע על מינויים, מרבים לצטט כאן אמירות קודמות שלהם לגבי ישראל, המלחמות בעזה ובלבנון, היחסים עם הפלסטינים והטרור והגרעין של איראן. חשוב מאד שיהיו אנשים בעלי דעות כאלה בממשל, אבל, כאמור, רק טראמפ מחליט על מדיניות ארצות הברית וכל האנשים שמינה יהיו חייבים להתיישר אתו או למצוא עצמם מחוץ לכוורת. 

פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארצות הברית באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון