אחרי הכרת הנשיא טראמפ בהיותה של ירושלים בירת ישראל, יש השואלים ותוהים: מה ערכה של ההכרה? הלוא ירושלים היא בירת ישראל משחר ההיסטוריה שלה, ומאז הקמת מדינת ישראל. ראשי מדינות לרוב הכירו בה למעשה בבואם אליה, כולל נשיא מצרים וכמה מנשיאי ארצות הברית. אולי דבריו הם אסופת מילים חסרת ערך?



כדי להשיב על כך, ננדוד לרגע לפרשת השבוע "מקץ". עלייתו של יוסף ממעמקי הבור לתפקיד משנה למלך מצרים הייתה מטאורית. סדרת פתרון חלומות היא שהפכה אותו לאיש החזק במדינה. הוא החל את הקריירה שלו כחולם - ולא כפותר, כשחלם את שני החלומות המרהיבים הממצבים אותו מעל לאחיו. לאחר מכן פתר את חלום שני השרים בבית הכלא אשר הביאו עד לפרעה. כשהגיע למלך פתר פתרון אלגנטי את שני חלומותיו, וזכה לתגובה הנרגשת: "אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת, אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ". יוסף כבר היה חלק מהתרחשות כזאת. לאחר סיפור החלום השני שחלם על עצמו ועל אחיו, מתוארת התגובה המשפחתית: "וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו, וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר".
 
מה פשר השמירה? רש"י כותב שיעקב המתין וציפה מתי יתקיים החלום. הספורנו מוסיף שיעקב אף התאווה למימוש החלום, מפאת האהבה היתרה שאהב את יוסף. אני חושב שהשמירה היא ערך בפני עצמו. יוסף חלם חלום, והיה זקוק לאחר שאצלו יפקיד אותו. יעקב לא ידע אם יתממש החלום ומתי, הוא ידע שזה החלום של הבן שלו. כל אדם זקוק שיהיה לו שומר חלומות, עֵד המעיד שהוא אכן חלם חלום כזה, והמידע מופקד אצלו. תפקיד חשוב הוא זה של "שומר החלומות".
 

בעולמם של החכמים התעצב טקס של הטבת חלום. החולם המוטרד מחלומו פונה לשלושה אנשים, מספר להם את החלום, והם אומרים נוסח שתוכנו: החלום יתממש לטובתך. אבל לטקס יש עוד משמעות: הסיפור הופך אותם לעדים שומרי החלום שלו. למושג ה"עדים" יש במשנתם של החכמים שתי משמעויות: הידועה שבהן היא שהעדים מהווים "עין ארוכה" של השופטים. הם מעבירים את המראות שהשופטים לא ראו בעיניהם. המשמעות השנייה היא שהם נותנים להתרחשות מעמד משפטי מחייב. כך יוצא שעדי הנישואים יוצרים את המשמעות המשפטית של משפחה. העד, שהוא דווקא זר ולא קרוב, מעניק משמעות להתרחשות, הקיימת לכאורה גם בלעדיו. 
 
עוד משמעות עמוקה לעדות שומרת חלום היא ניצולי השואה שנקראים ליד ושם למסור עדות. העדות לא מהווה חלק מהליך משפטי, איש לא יחויב בדין בעקבותיה. העדות שלהם מעמידה את האירועים שעליהם הם מספרים כמציאות עבור הדורות הבאים. נחזור לטראמפ. לטעמי, ההכרה שלו בירושלים כבירת ישראל היא רבת־חשיבות, בסדר הגודל של הכרזת בלפור ושל ההכרה במדינת ישראל באו"ם. מדוע? מאחר שההכרה על ידי האחר היא המשלימה את האירוע והופכת אותו למציאות קיימת. המכיר הופך לשומר החלומות שלנו. זה התפקיד שלקח על עצמו טראמפ בהכרזתו. 
 
הכותב הוא מנחה ב"קולות", עמותה הפועלת ליצירת חברה ערכית באמצעות מפגש בין מנהיגות ישראלית בכירה ללימוד בית מדרשי.