הניצחון שהשיגו בשבוע שעבר בבחירות בקטלוניה המפלגות הבדלניות, ששואפות לעצמאות מספרד, נתן גושפנקה לתפיסת העולם “הברקזיטיסטית". הבחירות נערכו אחרי משאל העם על עצמאות קטלוניה, שבו הצביעו הרוב בעד עצמאות. כזכור, נשיא המחוז קרלס קרלס פוג’דמון הכריז אז על עצמאות באופן חד־צדדי. ספרד עצרה חלק מהמנהיגים הבדלניים, ופוג’דמון ברח ממעצר. ראש ממשלת ספרד פירק את הממשלה המחוזית וכפה בחירות.
לכן, העובדה ששלוש מפלגות בדלניות זכו ברוב קטן של המושבים בפרלמנט, משדרת מסר: האחדות המלאכותית אינה עובדת. במקרה הטוב, התוצאות מזכירות את הפופוליזם באירופה ובארצות הברית, שבא לידי ביטוי בהתנגדות להגירה, בתמיכה בסגירת גבולות וכמובן בברקזיט. במקרה הרע, הבחירות מחזקות את לקחי יוגוסלביה: עמים שנכפה עליהם לחיות יחד - דינם אלימות והפרדה. ביום משאל העם הפעילה משטרת ספרד כוח נגד מצביעים, שעלול היה להסלים לשפיכות דמים, ואף להתפרקות ספרד.
אלא שבפועל, תוצאות הבחירות בקטלוניה מורכבות, ומעידות על לקחים כמעט מנוגדים. ראשית, תושבי קטלוניה הביעו תמיכה במרות של ספרד בעצם השתתפותם בבחירות. זה לא מובן מאליו בעקבות המתח בין הצדדים. 82% מהבוחרים בקטלוניה יצאו להצביע, שיעור תקדימי וכמעט כפול מההשתתפות במשאל העם עצמו. גם במשאל העם על עצמאות, שנערך ב־2014, רק 37% טרחו להצביע, כך שרוב הקטלאנים צייתו להחלטות של ספרד, ומיעוט נענה לממשלה המחוזית.
שנית, באופן אירוני, הכרזת העצמאות גייסה את הקטלאנים המתנגדים לה. בשני משאלי העם (2014 ו־2017) הצביעו בין 80% ל־90% בעד עצמאות. לעומת זאת, בבחירות האחרונות בקטלוניה רק 47% הצביעו למפלגות הבדלניות. מספר הבוחרים שלא תמכו במפלגות הבדלניות עמד על 52.5%. הבדלנים אומנם השיגו רוב בפרלמנט, אבל אי אפשר לטעון שרוב הקטלאנים תומכים בכיוון הברקזיטיסטי או היוגוסלבי.
שלישית, מפלגת “האזרחים", שקיבלה הכי הרבה קולות, מתנגדת לבדלנות. בגלל העמדות השונות של המפלגות, ידוע שמפלגה זו לא תצליח להרכיב קואליציה. אם כן, היינו מסיקים שרוח האחדות ניצחה.
גם מנהיגי מפלגת הפרו־עצמאות, שאמורה להרכיב את הממשלה, נשמעים מתונים וקוראים למשא ומתן עם ממשלת ספרד. נראה כי הניסיון החד־צדדי הקודם לפרק את ספרד, מיצה את עצמו.
פרופ’ אלברטו ספקטורובסקי מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב ומי שהיה מעורב במשא ומתן בין ספרד והמורדים הבאסקים, סבור כי הבדלנים יסתפקו בהעמקת רמת האוטונומיה. הרי ב־2006 הפרלמנטים של קטלוניה ושל ספרד העבירו חוק שהכיר באוטונומיה ובייחודיות תרבותם, והקטלאנים אישרו אותו במשאל עם. רק שב־2010, בית המשפט בספרד פסל חלק מהחוק.
ייתכן כי הפתרון לטווח הארוך יהיה פשרה כואבת של מסגרת מדינית אחת, עם הפרדה משמעותית כמו במודל קונפדרטיבי. ואולי נראה ששני עמים יכולים לחיות בו־בזמן ביחד, בנפרד ובשלום, וזה יהיה ניסיון ללמוד ממנו.
הכותבת היא עמיתת מדיניות ב"מיתווים", המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית