המצב הנוכחי מזכיר לי את החגיגות ברומי העתיקה. גם כשהגלדיאטור מפסיד, הקהל יוצא מגדרו. והשאלה היא מי פה הגלדיאטור, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שממשיך להגיד שאין בשר בחקירות נגדו, או מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, שמתגושש מולו בזירה. מספרם הגבוה של עדי המדינה בפרשות נתניהו יכול להצביע על כך שהמשטרה מתקשה באיסוף ראיות לשחיתות, כפי שטוען נתניהו. או שלא, והמשטרה צודקת כשהיא אוספת עוד ועוד עדים וראיות. מה שבטוח, בינתיים נתניהו בעננים, מדלג ממדינה למדינה, בטוח בעצמו ומשדר ביטחון רב לבוחריו, כאילו רק הוא יודע איך לנהל את המדינה המזרח תיכונית שלנו.
בינתיים זה מצליח לו. נראה שגם בשלט רחוק, מקצה העולם, הוא שולט בממשלה שלו. מול הקהל בוועידת איפא"ק הוא נראה כמו סופרמן, אבל מול המצלמה, בסרטונים שהוא מפרסם בעמוד הפייסבוק שלו מדי ערב, נראה שעוברים עליו ימים לא קלים. בעיקר כשחבריו ושותפי סודו מפנים לו את הגב ועושים לו מעשה שולה זקן.
נראה שנתניהו בעיקר מנסה להרוויח זמן. לצורך כך הוא מגייס את כל כישוריו התקשורתיים. מצד אחד, הוא הודף כל ביקורת והופך כל חשד שדבק בו לקרדום לחפור בו. מצד שני, בהופעתו מול הקהל השבוי של איפא"ק, הוא שדרג את רמת ההופעה שלו, אולי כדי שבבוא היום הוא יוכל לעשות הסבה לשואוביז. ומי יודע, אולי שרת התרבות מירי רגב תהיה זו שתמליץ להעניק לו את פרס ישראל על מפעל חיים, או שחבריו לקואליציה ימליצו לבחור בו לנשיאות המדינה. בפוליטיקה שלנו, אין לדעת.
# # #
עוד לא הספקנו להתאושש מפרישתם של בכירי מרצ ומההתברגות המרשימה של תמר זנדברג בראש טבלת המועמדים לראשות המפלגה, ונראה שהשבוע קיבלנו עוד חיזוק נשי בדמות אורלי לוי־אבקסיס, שמציבה את עצמה במקום טוב באמצע המפה הפוליטית הישראלית.
אורלי לוי־אבקסיס היא שילוב מיוחד במינו של אישה נאה וקאובוי מחוספס, שיודע מה הוא רוצה ולאן הוא הולך. לדבריה, היא תנקה את הפוליטיקה שאותה היא מכירה היטב מיום היוולדה. אביה, איש הליכוד דוד לוי, בטח נהנה מהיצירה שלו ומניסיונותיה של בתו לשבור את תקרת הזכוכית כבר כמה שנים. נקווה שכמו אביה, שעשה את כל הדרך מעבודת הבניין לסגנות ראש הממשלה, גם לוי־אבקסיס עוד לא אמרה את המילה האחרונה.