משבר העבודות על גשר יהודית מעל נתיבי איילון הוא ביטוי לקונפליקט הרחב שקיים בחברה הישראלית. הקונפליקט בין החילונים לחרדים קיים עוד מראשית הקמתה של המדינה היהודית, והוא הולך ומתעצם עם השנים. מצד אחד, ישנו הרצון לחבר את החרדים למדינת ישראל, ומצד שני ישנו ניסיון של החרדים לנצח במאבק על דמותה של המדינה היהודית העתידית.
ללא הסכמת החרדים על אופי המדינה, בן־גוריון לא היה מצליח להכריז על עצמאות, שכן חלק מהתושבים היהודים בארץ לא היו כלל מסכימים להקמת המדינה היהודית. המונופול על היהדות של מדינת ישראל נמסר לחרדים, והוא כולל את הטיפול ביחסי אישות, גיור וכו'. בתמורה לכך זכה בן־גוריון לקונצנזוס בנוגע למדינה העתידית.
כאן גם נולדו הניצנים, שלעתיד יהפכו להיות האיום הגדול ביותר על החברה הישראלית ועל המדינה היהודית. במשך השנים, המשבר והקרע התרחבו דרך חוקי הגיוס, דיון על מספר האברכים שלומדים תורה והדרישה מהחרדים לצאת לשוק העבודה.
המיקרו־קוסמוס של הקונפליקט התפוצץ לנו מול העיניים במשבר בניית גשר יהודית. האבסורד בכל הסיפור הוא שגשר במהותו נועד דווקא לחבר בין שני קצוות, ואילו כאן בניית הגשר הציתה את הסכסוך החברתי. האבסורד מקבל תוקף נוסף בשמו של הגשר: גשר יהודית, על שמה של יהודית מונטיפיורי, שלה זכות גדולה בחיבור בין קבוצות מסוכסכות.
מונטפיורי, בתו של לוי ברנט כהן ואשתו של סר משה מונטפיורי, הייתה אשכנזייה שנישאה לספרדי. בזמנו זה היה מעשה תקדימי מאין כמוהו. הקרע בין הזרם הספרדי לבין הזרם האשכנזי ידע גם הוא עליות ומורדות במשך השנים. כך, למשל, בבית הכנסת בוויס־מרקס אסרו על חברות בין אשכנזים לספרדים, אך הזוג מונטיפיורי ביטל את האיסור ואף התעקש להעניק נדוניות לזוגות מעורבים דומים.
כמו במשבר הגשר, כך לאורך כל ההיסטוריה של העם היהודי אנו עדים לקונפליקטים רבים, שחלקם הביאו למלחמת אחים ולחורבן בית המקדש. היום, הסכנה העיקרית המרחפת מעל החברה הישראלית היא הקרע בתוכנו. בקצה אחד של הגשר, החילונים. בקצה השני של הגשר, החרדים. בקצה האחד ימנים, ובקצה השני של הגשר, שמאלנים. בקצה אחד של הגשר, מזרחים, בקצה השני של הגשר, אשכנזים.
לאיזה צד אני שייכת? אני מביטה על התמונה של משפחתי המורחבת, ושם אני מוצאת את דודתי שחזרה בתשובה ואילו אני חילונית; אבי אשכנזי ואמי ספרדייה. אם תסתכלו אתם על בני המשפחה שלכם, תגלו גם אתם בוודאי שהרקמה האנושית שמרכיבה אתכם נמצאת בשני צדי הגשר.
החברה הישראלית מחד רוויה בקונפליקטים, ומאידך אנחנו עם אחד שאין לו ארץ אחרת; גם החילונים שאינם מעוניינים בשיבוש התנועה בימי חול וגם החרדים שאינם מעוניינים בחילול שבת. כל אחד מושך אל הצד שלו ואינו מוכן להתפשר. הגשר יקום רק כשכל צד יתחשב באחר, ויבין שללא הקשבה ורגישות אחד כלפי השני, אין לחברה הישראלית זכות קיום.
הכותבת היא משנה למנכ"ל "שחר־און", העמותה לקידום מקצועי וחברתי