הפרופיל הגנטי של גרעיני התאים שלך, הקורא, הוא ייחודי לך. אם אין לך תאום זהה, קרוב לוודאי אין בעולם כלו בעל פרופיל גנטי זהה לשלך. אבל הפרופיל הגנטי המיטוכונדריאלי שלך משותף גם לאמך, לאחיך ואחיותיך (מצד האם), לבני ולבנות הדודות שלך מצד אמך, וכן הלאה. הסיבה לכך היא שהמטען הגנטי המיטוכונדריאלי משתכפל ברבייה בלתי-מינית: כל אחד מאתנו קיבל את הפרופיל הגנטי של המיטוכונדריות שלו מן הביצית של אמו, אך לא מן הגרעין של אותה ביצית ולא מן הזרע שהפרה אותה, כי אם מן המיטוכונדריות שהיו בה טרם הפרייתה.
משום כך, אם יימצא DNA גרעיני שלך בזירת רצח – אות הוא שנכחת בזירה. אולם, אם יימצא DNA מיטוכונדריאלי שלך באותה זירה – לא די יהיה בכך כדי להרשיע אותך ברצח, אלא אם כן ראיות נוספות קושרות אותך לאירוע.
מאחר שיש בכל אחד מתאי גופך גרעין יחיד אבל מאות מיטוכונדריות, הסיכוי למצוא DNA מיטוכונדריאלי על סמך כמות קטנה של חומר ביולוגי רבה יותר. כאשר נמצאות שערות ללא זקיקי השיער ניתן למצוא בהן, בדרך כלל, DNA מיטוכונדריאלי אך לא DNA
העובדה שנמצאה שערה, שה-DNA המיטוכונדריאלי שלה זהה לזה של א.ח., היא משמעותית, משום שהיא מצטרפת לתמיהות אחרות שעלו מחומר הראיות: טביעות הנעל הזרות, דפוס הפגיעה המתאים לסכין משוננת, העובדה שא.ח. קשור למישהי שהתוודתה בביצוע הרצח (אם כי, בנסיבות ובאופן שאינם מקנים להודאתה אמינות). למרות שכבר היה בפרשיה הזאת משפט חוזר, לטעמי לא יהיה מנוס מעריכת משפט חוזר נוסף. חשוב לציין, כי במשפט נוסף כזה זדורוב לא יצטרך להוכיח מי רצח את תאיר ראדה או אפילו להוכיח את חפותו, אלא רק להטיל ספק סביר בשאלת אשמתו שלו. אם פיסת השיער הנוספת שנמצאה תעלה בקנה אחד עם סיפור חלופי, מתקבל על הדעת, שעל פיו מישהו אחר רצח את הנערה, יתכן שדי יהיה בכך כדי לזכותו מאשמה.
בריתא ידועה במסכת סנהדרין מספרת, מפי שמעון בן שטח, על "אחד שרץ אחר חבירו לחורבה, ורצתי אחריו, וראיתי סייף בידו, ודמו מטפטף, והרוג מפרפר", ואף על פי כן זוכה בדין בהיעדר שני עדים (ובעל המחשבות נפרע ממנו). אפילו אם רומן זדורוב הרג את תאיר ראדה, מוטב לחברה בישראל לזכותו בדיני אדם אם יתברר שניתן להטיל ספק באשמתו.
פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס, הוא מומחה לראיות הסתברותיות.
הביא לפרסום: אבישי גרינצייג