הודעת הממשלה כי תבקש ארכה נוספת מבג"ץ כדי לחוקק את חוק הגיוס החדש היא חוצפה גדולה. אין הצדקה לדחייה הזו, פרטי החוק כבר סגורים, יש מספיק זמן לחקיקתו, ויש את הרוב הדרוש לו. אפילו אם חלק מהח"כים החרדים יתנגדו כלפי חוץ, הרוב מובטח בזכות יש עתיד וישראל ביתנו.
אך הבקשה איננה רק חצופה אלא בעיקר אכזרית ותציב את השופטים בגבעת רם במצב בלתי אפשרי. כבר בשנת 2017 פסק בג"ץ בהרכב מורחב כי החוק הפוטר את החרדים מגיוס איננו שוויוני ודינו להתבטל. לאחר שחוק טל נפסל על ידי בג"ץ בשנת 2012, הממשלה חוקקה חוק חדש ואי שיווני שגם הוא נפסל. השופטים נתנו לממשלה שנה שלמה כדי לתקן חוק גיוס חדש לפני שבטלות חוק הגיוס הקודם תיכנס לתוקף.
אך הממשלה לא "הספיקה" לחוקק חוק חדש. היא פנתה לבג"ץ וביקשה ארכה של 7 חודשים נוספים לצורך השלמת החקיקה, אולם השופטים החליטו להעניק לממשלה 3 חודשים בלבד, אשר יסתיימו בעוד שבוע בדיוק. העליון עוסק בבעיית אי שוויון הגיוס כבר למעלה מ-20 שנה. אף אחד מן השופטים שיושבים כיום בכס השיפוט לא ישב בעתירה הראשונה נגד הפטור אי שם בשנת 1997. ועדות קמו, חוקים נחקקו, פסקי דין ניתנו, אך השורה התחתונה נשארה כשהייתה. החרדים לא מתגייסים לצה"ל ואי השוויון נמשך.
אך הממשלה לא "הספיקה" לחוקק חוק חדש. היא פנתה לבג"ץ וביקשה ארכה של 7 חודשים נוספים לצורך השלמת החקיקה, אולם השופטים החליטו להעניק לממשלה 3 חודשים בלבד, אשר יסתיימו בעוד שבוע בדיוק. העליון עוסק בבעיית אי שוויון הגיוס כבר למעלה מ-20 שנה. אף אחד מן השופטים שיושבים כיום בכס השיפוט לא ישב בעתירה הראשונה נגד הפטור אי שם בשנת 1997. ועדות קמו, חוקים נחקקו, פסקי דין ניתנו, אך השורה התחתונה נשארה כשהייתה. החרדים לא מתגייסים לצה"ל ואי השוויון נמשך.
השופטים נמצאים במלכוד. אם יסכימו לבקשת הארכה, הם יביכו את עצמם וייראו כמי שהתקפלו בפני הממשלה שמזלזלת בהחלטות בג"ץ. הרי אפילו את בקשת ההארכה הקודמת, השופטים לא הסכימו להעניק במלואה. לכן אין שום הצדקה הגיונית לבקשת ההארכה הנוכחית בדקה ה-90.
מצד שני, אם יסרבו – יוכח לכל שאין לבג"ץ שיניים בכל סוגיית חוק הגיוס והכל פיקציה אחת גדולה. במקרה כזה, הכנסת תפוזר ונלך לבחירות, חוק הגיוס לא יחוקק, וכל הצעירים החרדים יחויבו בשירות חובה של 3 שנים. אלא מה? ברור לכולם שאף בחור ישיבה לא יתגייס בעקבות החלטה כזו או אחרת של בג"ץ. המשטרה הצבאית לא תפשוט על הישיבות בבני ברק ובירושלים ותשלח בכפייה את עשרות אלפי החרדים לצה"ל. בג"ץ יכול לכתוב מה שהוא רוצה, אבל גיוס החרדים לא ייקבע על פי פסק דין כזה או אחר.
כך או כך, הנחת היסוד כאילו פסיקה של בית המשפט יכולה לשנות את המציאות בלי גיבוי רחב של החברה, תתברר כבלוף. לאחרונה השתתף שופט העליון נועם סולברג בכנס באוניברסיטת חיפה וביקר את האקטיביזם השיפוטי: "שינויים מהפכניים לא עובדים. כל מהפכה צריכה להיות באופן איטי ומבוקר. אין בכוחו של חוק או פסק דין לשנות פני מציאות. פסק דין לכשעצמו לא מביא שינוי, זו אשליה". 8 שופטים פסלו את חוק הגיוס הנוכחי, ולעומתם עמד שופט אחד ויחיד שהתנגד לפסילה: נועם סולברג.