לקראת הבחירות לראשות העיר תכנן יו”ר הבית היהודי בעיר, יואב רמתי, לגבש יחד עם הרב השכונתי באזור שוק תלפיות את רשימת הסוחרים היהודים בשוק (שאותו, אגב, הקים ראש העיר הערבי חסן שוקרי), או בלשונו “פעולות אלו יחזקו מיידית את הסוחרים היהודים, יגדילו את כוח הקנייה ויאפשרו פיתוח וגיבוש עתידי שלהם ככוח חיובי בשוק”. וכך תהיה חיפה “עיר בעלת צביון יהודי־ציוני”. לאחר מכן רמתי חזר בו מהכוונה להוציא לפועל את המהלך.
אחרי הבחירות לרשויות המקומיות נשארו הליכוד, יש עתיד וישראל ביתנו באופוזיציה. עינת קליש־רותם נבחרה לראשות העיר. אפילו החרדים הצביעו בעדה, ללמדכם עד כמה גדול כוחה המרפא של עיר מעורבת (חרדים, ערבים, חילונים) שחיה בשלום.
קליש־רותם בחרה ברג’א זעאתרה מחד”ש כסגנה וכמייצג כמעט רבע מאוכלוסיית חיפה, כולל יהודים שהצביעו חד”ש. כצפוי, השרה רגב הגיבה ואחריה דהר העדר כולו. “אם תרצו”, ענת ברקו, יואב קיש, ברוך מרזל, נאוה בוקר, בנימין נתניהו, עודד פורר ושות’. אתם לא ממש מכירים את רובם וממש לא מומלץ להכיר אותם.
נתניהו דרש מקליש־רותם לא למנות את זעאתרה. היא סירבה, אך דרשה מהסגן המיועד להתנצל ולהבהיר את דבריו. אולי הוא ינפיק איזו "הבהרה". לח”כ קיש, אגב, יש הצעה מקבילה להצעת השוק של הבית היהודי: אין בחוק יכולת למנוע מראש העיר למנות אדם כזה כסגן ראש עיר אלא על ידי מועצת העיר, אך לפחות את שכרו יש בסמכות השר למנוע.
יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, שמייצג את הפוליטיקה הישנה (והמסריחה), צייץ לאחר ההודעה בדבר מינוי רג’א: “החלטת מפלגת העבודה למנות לסגן ראש עיריית חיפה תומך מוצהר של החיזבאללה וה־BDS, שהשווה את הציונות לדאע”ש, היא טירוף מערכות מוחלט”.
הבעיה של קליש־רותם היא תגובתה הצפויה של הממשלה לקראת הבחירות הכלליות, אם ממשלת ההסתה תקפיא תקציבים המיועדים לפיתוח חיפה. אבל גם זה נידון לכישלון. חיפה הופכת להיות הפרבר המגניב של תל אביב. כבר כיום מנהלים ערבים ויהודים את חיי התרבות והבידור בעיר בלי לספור את רגב ובצלאל סמוטריץ’. תעשו סיבוב בעיר התחתית, בהדר ובכרמל ותבינו שמרכיב הנזק בתקצוב הממשלתי הוא מכעיס, אבל אין לו צ’אנס להפסיק את המנגינה הזו. ממילא הנפגעים העיקריים יהיו המצביעים של הבית היהודי, הליכוד וישראל ביתנו.