טריליוני דולר נמחקו בחודשיים האחרונים בשוק ניירות הערך בעולם. מניות ואג"ח, קרנות גידור ומנהלי תיקים, כולם יציגו בסוף החודש, שהוא גם סוף השנה הקלנדרית, הפסדים כואבים. בתחילת השנה הבאה, עד מרץ, נתחיל לקבל דוחות על הישגי הקרנות שמנהלות לנו את ההון, הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. ספוילר: הדוחות יהיו חיוורים וכואבים. מנהלי תיקים וההון שנותר יחפשו מפלט לכסף ולהון עד סוף השנה. משהו בטוח, שלפחות ישמור על ערכו.
ואיך הם יעשו זאת, או לפחות ינסו? מעטים יודעים כי כ־75% מהמסחר בבורסות בארה"ב אינו מנוהל על ידי בני אנוש בשר ודם, אלא על ידי מסחר ממוחשב אוטומטי רווי אלגוריתמים, המזינים מחשבים, שמעבירים פקודות לבוטים, שסוחרים זה מול זה. כך הבורסה היא רק זירת התגוששות בין תוכנות טובות מאוד למצוינות, בין תוכנות מעודכנות לאלו המזינות בוטים שהצליחו בעבר, ואולי כרגע צולעים. מלחמת מוחות ממוחשבת ניטשת בזירת המסחר בבורסות בעולם, ואנחנו מדממים.
למסחר זה יש שמות רבים - מסחר מכני, מסחר אלגוריתמי, מסחר ממחושב מבוסס היסטוריה של שערים, מסחר אוטומטי תלוי תנודות. יש גם מסחר טכני, מבוסס גלי עליות וירידות, על פי סדרת פיבונאצ'י (על שמו של המתמטיקאי האיטלקי שגילה אותה בשנת 1202). לזה אפשר להוסיף מסחר תלוי ממוצעים נעים, מסחר לימודים עמוק (Deep Learning Trading); מסחר ממוקד ארביטרג', המנצל פערים בין מחיר הבסיס של המניה למחיר האופציה; מסחר ממוקד מהיר בכל רקע של קנייה ומכירה (High Frequency Trading); מסחר ממוקד אירועים המוזרמים מחדשות העולם בכל שנייה - התפתחויות פוליטיות, נניח ברקזיט, או סופות, הוריקנים, טייפונים, הצפות, בצורת, שפע תבואות של סחורות, תמונות לוויין של מכליות נפט הנעות בעולם, חוזי גז חדשים או ניתוח המשק הסיני באמצעות לוויינים המוסרים מידע על המעצמה, משדות האורז לפקקי התנועה ורמת הזיהום.
הכל נאסף, מעובד, מנותח ומזוקק לפקודות ביצוע, בדרך כלל ללא מגע אדם. התכנות, כמובן, מבוצע על ידי אדם, והוא כולל הוראות ברורות כיצד לנהוג בכל מקרה, לא רק בתגובה להתפתחויות בשווקים ולמידע חדש, אלא גם מול מנהלי תיקים או קרנות גידור, במעין מלחמת מוחות אינסופית. הפקודות מתוכנתות כדי לגזור רווחים מהזירה בנקודה מסוימת, למכור ולעצור הפסדים בנקודה אחרת, לצאת כמעט מכל השוק או לצאת לחלוטין מההשקעה בסוף השבוע או בסוף היום כדי לא להיות חשוף לתהפוכות סוף השבוע או הלילה.
בלי סנטימנטים
בדרך כלל הרווחים של המסחר האוטומטי גבוהים עשרות מונים ממסחר בין בני אנוש. המסחר האוטומטי מהיר יותר, חכם יותר וזוכר היטב היסטוריה של אירועים. לבוטים אין רגשות, אין סימפטיה, אין עכבות, אין השתהות, אין משפחה ואין יום הולדת לאחיין.
כל עוד המסחר נמצא במרכז הפעמון של עקומת גאוס, הרווחים אדירים, אבל ברגע שהמסחר משתולל והוא מגיע לזנבות של העקומה, הרחק מהמרכז, אזי מתחילים להיות שיבושים במסחר הממוחשב המתוחכם, ולפתע מתגלה שהוא מתקשה לתפקד במצבי קיצון.
אף שיש מכונות שיודעות לעבד חדשות פיננסיות ופוליטיות ולשנות את הפקודות שנכתבו במקור, ואף שיש מתכנתים ומתמטיקאים רבים שמבינים גם במבנה שוק ההון ומאמינים כי הם מצאו את גיזת הזהב החמקמקה, זה המקום להזכיר כי מי שכתב כל המודלים להענקת משכנתאות לשכבות חלשות בארה"ב, אריזתם, שיווקם ומכירתם לגורם שלישי ורביעי, היו מתמטיקאים שלא הבינו בשוק ההון, והסוף העגום ידוע: משבר 15 ספטמבר 2008 עם קריסת להמן ברדרס. כלומר, כאשר מופיע "הברבור השחור" בקצה עקומת גאוס, גם המכונות החכמות ביותר לא יוכלו לעמוד מול האתגר האמיתי: לצפות מראש מפולת או נסיקה בשווקים.
מאז המשבר לפני עשור חלה התפתחות מדהימה בבינה המלאכותית (AI - Artificial Intelligence). הבינה המלאכותית אינה עוד תוכנה חכמה של מתמטיקאים או פיזיקאים, אלא מכונה הלומדת בעצמה מהחומר שהיא אוספת לאורך הזמן. ככל שהיא אוספת יותר, היא הופכת להיות חכמה יותר ומגיעה למסקנות משלה, ממש תהליך לימודים ארוך טווח על עקומת למידה שיוצאת משליטתו של המתכנת הראשוני.
מדובר בבינה אדירה, בעלת יכולת לשדרג את תכונותיה ואת יכולותיה. הבינה המלאכותית לא רק נעזרת באלגוריתמים, אלא משנה את האלגוריתמים של עצמה, מנסה אותם, לומדת משגיאותיה ומשפרת את יכולותיה.
נמחיש את עוצמתה של הבינה המלאכותית בדוגמה. במשך 50 שנה פיתחו מאות מהנדסים תוכנת מחשב למשחק השח, Stockfish 8, והנה באה חברה בשם דיפמיינד (DeepMind) והחלה להשתמש בבינה מלאכותית למשחק השח. לתוכנה של דיפמיינד, שנרכשה על ידי גוגל, נמסר רק יעד משחק השח וכיצד הכלים יכולים לנוע, כלומר כללי המשחק. אחרי ארבע שעות של לימוד עצמי, המכונה הכתה כל תוכנת שח שהייתה קיימת עד כה. אחרי תשע שעות, התוכנה הביאה את DeepMind לניצחון בתוצאה של 0-100 על Stockfish 8. וכך, 50 שנה של פיתוח הוכו בתשע שעות לימוד עצמי של מכונה עם בינה מלאכותית.
נכון ששוק המניות או האג"ח אינו משחק שח עם כללים ברורים: שוק ניירות הערך דומה יותר לאורגניזם חי או צמח, ומאופיין בעקרון אי הוודאות של הייזנברג. לדוגמה, אם מאירים בפנס על צמח כדי לבדוק את טיבו, הוא מגיב. מה יקרה לאחר מכן קשה לקבוע.
גם הבינה המלאכותית אינה מסוגלת לצפות תמיד את ההתפתחויות בשוק ההון. היא צריכה להתחרות באנליסטים, במשקיעים מתוחכמים כמו גורו ההשקעות וורן באפט, ובתוכנות.
אבל הבינה המלאכותית שמאחורי הבוטים יכולה, באמצעות תהליך הלמידה, להרוויח במקרים רבים. מספיק שהיא מביאה לרווח ב־60% מהפעולות, או אפילו ב־55%, מה רע? די בכך כדי שכותבי התוכנה או החברה שמאחוריה ירוויחו בגדול. לא חייבים להרוויח תמיד, מספיק להרוויח ברוב המקרים. ייתכן גם כי הבינה המלאכותית תאמר כי בזמן נתון זה או אחר פשוט כדאי לצאת מפוזיציות ההשקעה.
אבל אם מופיע אירוע כמו מתקפת הטרור של 11 בספטמבר 2001, אזי מדובר במקרה מובהק של "ברבור שחור". גם משבר הסאב־פריים, הלוא היא הבועה שנקלע אליה שוק הדיור בארה"ב לקראת סוף העשור הקודם, היה לכל הפחות "ברווז שחור". שום בינה מלאכותית לא תפצח זאת. מכונה יכול לעקוב אחר התפתחויות, אך שום מכונה לא יכולה לצפות מה יש בראשם של מיליוני סוחרים מגזעים וגילים שונים על פני הגלובוס. הקנייה והמכירה הם גם עניין של אמון בעתיד, ולא בהכרח תוצאה של ניתוח כלכלי של המצב העכשווי, כמו מיפוי מזג אוויר או ניתוח של סקטור זה או אחר.
אם באמת היה כה פשוט ולא היה צורך להתמודד עם עקרון אי הוודאות של הייזנברג, אזי נשיא צרפת עמנואל מקרון יכול היה להתייעץ עם מומחיו, שתחת ידם יש לבטח מכונות עם בינה מלאכותית, בענייני ביטחון פנים, טרור, טרור בינלאומי ומעקב אחר אלמנטים שליליים. או אז הבינה המלאכותית הייתה פולטת לאחר כמה שעות של למידה עצמית את המסקנה ואומרת: "שמע, כבוד הנשיא, אל תעלה את מחירי הדלק, כי יהיו מהומות בכל רחבי צרפת".
ונגיד שיש איזה בוט שיכול היה לצפות את הברקזיט, ואולי גם את התרסקות הליש"ט, והיה ממליץ להיכנס לפוזיציות במט"ח. אולם מה בנוגע לכל הסאגה שהתפתחה מאז ההכרזה על הבקשה לעזוב את האיחוד האירופי? קשה היה לצפות את עומק האכזבה בשווקים בעולם בגלל בריטניה שאיבדה דרך.
בכלל, אין גם איזון בין עליות לירידות בשערי המניות או האג"ח. אין זו עקומת פעמון קלאסית. בירידות מאוד ייתכן כי ישנה העצמה הנובעת מפחד וחרדה, בעוד בעליות ישנה רגיעה מסוימת.
גם בהיבט של מהירות התגובה, אלמנט חשוב למדי בשוק ההון, יש יתרון ניכר לבינה המלאכותית: בוטים יכולים לעקוב בשברירי שנייה אחרי הוראות של בוטים אחרים, ולעתים אף להקדים אותם בשברירי שנייה.
הברבור השחור חאשוקג'י
אולם, גם בעולם כזה של סיבים אופטיים ומהירויות אדירות, אין שום יתרון לבינה המלאכותית במקרה של אירוע מטורף כגון רצח בעל הטור הסעודי ג'מאל חאשוקג'י בקונסוליה הסעודית באיסטנבול. גם לאחר האירוע, הבוטים החכמים לא יכלו לדעת שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ ימנף את הרצח כדי להגביל את הירידה בהפקת הנפט הסעודי במסגרת הסכם מדינות אופ"ק בשיתוף עם רוסיה. המהלך החכם שנקט טראמפ מול הסעודים קשה לניתוח בזמן האירוע, אבל יש לו השפעה אדירה על מחירי הנפט הצפויים, על האינפלציה בעולם, על מחירי האג"ח ועל שערי המניות.
שרשרת ההשפעות האמורות יכולה להיות מובנת במכונה שמתפתחת בעזרת עקומת למידה, אבל לצפות מלכתחילה את הרצח השלומיאלי? חד וחלק לא. "ברבור שחור" כבר אמרנו?
יש הטוענים באחרונה כי הם צפו את הירידות בשערי המניות מאז תחילת הרבע האחרון של השנה. הבעיה היא שאותם נביאים טוענים כבר חמש־שבע שנים כי הנפילה בשערי המניות נמצאת מעבר לפינה. מנבאי הירידות הללו, כמוהם כאותו שעון מקולקל שמראה את השעה המדויקת פעמיים ביום, גם בלי בינה מלאכותית.
מכל מקום, הבינה המלאכותית צפויה ללכת ולהשתפר באופן דרמטי בשנים הבאות. בעתיד, אם נרצה להתלונן על ביצועי תיק ההשקעות שלנו אצל מנהלי התיקים או מנהלי קרנות גידור, יענו לנו צ'אט־בוטים בשירות הלקוחות.
עד 2020, 85% מהיחסים בינינו לבין מחלקת שירות הלקוחות של חברות ינוהלו עם צ'אט־בוטים מגובי בינה מלאכותית. הקול האנושי של המכונה יהיה יותר ויותר קרוב לקול של בן אנוש. לא נבחין כלל כי מכונה מדברת אלינו ועונה במהירות לתלונותינו.
האם הבוטים ימליצו לנו להשקיע בחברות המפתחות בינה מלאכותית? האם הבינה המלאכותית תמליץ על עצמה כפתרון לאפיקי ההשקעה שלנו? האם ניכנס כך לתהליך מסוכן של סחרור וערבול? איני יודע, אבל במחילה מכם, אני חייב לסיים את הסקירה הזו ממש עכשיו: המכונית האוטונומית שלי אותתה לי הרגע שהמצבר של המנוע החשמלי מלא ושצריך לצאת לדרך. יהיה לי זמן לחשוב על כך בזמן שהמכונית תתנהל מעצמה במיומנות מרשימה בדרך העקלקלה.