ויכוחים לא מעטים ניטשים לאחרונה בנוגע למקומה של השפה העברית בחיינו בכלל ובאקדמיה בפרט. חרף הוויכוחים, נראה שמוסכם על הכל ששפה היא מסורת ותרבות, היא כוח ועוצמה, והכתיבה היא ערך משמעותי בחיינו (אישי, אקדמי ותרבותי). "באין שפה אני דומה לאבן", אמר הסופר אהרון אפלפלד באחת המסות שכתב.



לאורך ההיסטוריה, הטכנולוגיה שינתה מספר פעמים את האופן שבו אנו כותבים, ואת האופן שבו מלמדים כתיבה במערכות החינוך. על רקע הפיתוח הטכנולוגי, אנו עדים בארבעת העשורים האחרונים לשתי מהפכות לפחות בתחום הכתיבה. המחשב האישי חולל מהפיכה בתהליך הכתיבה באמצעות השימוש במעבד התמלילים המאפשר פעולות נוחות "ונקיות" של שכתוב, עריכה, חשיבה והפצת מידע ורעיונות. המהפכה השנייה מתרחשת עכשיו, עם התפתחות האינטרנט והמדיה החברתית. חל שינוי במטרות של הכתיבה, שהופכת ל"חברתית-תקשורתית" יותר מתמיד, לוקחת בחשבון קהל יעד רחב ואנונימי לעיתים, ומצפה מהכותב לתמצות ולדיוק בדגש על "כאן ועכשיו".



הדור הצעיר, המכונה דור ה-Y וגם iGen , שגדל עם הרשתות החברתיות, הסמארטפון והטאבלט כותב בצורה שונה ממה שהיה מקובל בדורות הקודמים.


לאחרונה מתרבות התלונות בתקשורת ובמערכת החינוך על רמת השפה העברית של התלמידים הישראליים. יש הטוענים שבשל כניסתנו לעידן הדיגיטלי התקשורת הבינאישית הפכה מצומצמת, והיא נוטה לשימוש בעגת יומיומית.



תלונות נשמעות גם על מחסור במיומנויות בקרב מתבגרים, שהינן הכרחיות לסביבה האקדמאית, כדוגמת חשיבה ביקורתית ויכולת ליצור מידע חדש המבוסס על צירוף מספר מקורות. גם במדדים בינלאומיים ישראל איננה במקומות גבוהים - ממוצע הציונים של הישראלים בבחינת הפיז"ה הבינלאומית הנו מתחת לממוצע של תלמידים ממדינות ה- OECD.



כתיבה הפכה מכלי פורמלי, לדרך שלנו לשוחח


במחקר שערכנו בקרב למעלה מאלף תלמידי ומורי תיכון, מצאנו שהכול מסכימים שכתיבה היא מיומנות חשוב להצלחה בחיים. עם זאת, המורים ספקנים באשר לגישה של התלמידים כלפי מיומנות הכתיבה. ציטוט מפי מורה תיכון שופך אור על גישה זו: "כתיבה היא מהות החיים, מילים הם אנחנו, מבטאים את האני שלנו. לא מבינה איך כתיבה הפכה לכזו מעמסה". התלמידים, לעומתם, תופסים את הכתיבה אחרת: "בשבילי כתיבה זה החיים. אי אפשר לחיות בלי לדעת לכתוב, אי אפשר להשיג כל סוג של השכלה ללא כתיבה וקריאה, הכתיבה בונה אותי לחיים", אומרים תלמידים.



העולם האקדמי הפורמלי איננו יכול להתעלם ממציאות זו. ניתן לגשר בין הכתיבה בסביבה הדיגיטלית הבלתי פורמלית לבין כתיבה בסביבה אקדמית פורמלית, באמצעות הבנת המאפיינים של הכתיבה החדשה במדיה החברתית ורתימתם לשדה ההוראה ולפיתוח סביבת כתיבה אקדמית. הדרכים הן מגוונות, והן בידי צוותי ההוראה, בכל מקצועות הלימוד. הבה ניתן לתלמידינו הזדמנות לכתיבה שאכן תבנה אותם לחיים.




פרופ' חנה עזר, חוקרת אוריינות והכשרת מורים, ובעבר רקטור מכללת לוינסקי לחינוך