לוליינות משפטית איננה מובילה לחקר האמת. היא מכוערת. היא גם מבזה את מי שנוקט בה. והיא גם לא אמינה. אבל אין דרך אחרת לתאר את החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה בשני תיקים, 1000 ו־2000. אפשר להבחין שהוא ככל הנראה נכנע למסע הלחצים שהופעל עליו, בין השאר בידי קבוצות של אנרכיסטים שהפגינו ליד ביתו או בית הכנסת שבו הוא מתפלל. אל החבורה הזאת הצטרפו מעת לעת פוליטיקאים ממחנה השמאל הרדיקלי שעניינם בשלטון החוק רחוק ת”ק פרסה מהראוי במשטר דמוקרטי, וגם לא מעט עיתונאים. בד בבד, גורמים רבי עוצמה בפרקליטות היו מונעים, להערכתי, מאינטרסים אישיים פסולים, זרים לעצם העניין.
כך או כך, לי קשה להאמין שאחרת אביחי מנדלבליט היה מגיע להחלטות שמביישות את עברו המקצועי. הפשרה בין שני מחנות הנצים בפרקליטות, שאליה הגיעו כל הגורמים המתקוטטים זה עם זה, נראית כמו בגד שנתפר בתפרים גסים. זאת לא הדרך שבה אמורה לפעול רשות ממלכתית שעיני הכל נשואות אליה. לא זאת הדרך לסיים מסע שבעיני רבים נראה כניסיון מתמשך לצוד ראש ממשלה שאין כל דרך אחרת להביסו בקלפי. הדברים נשמעים אולי בוטים, אבל מי שחרד לשלטון החוק צריך לדעת שמה שקרה בפרשה הזאת, אין לו כל קשר לחקירה פלילית ראויה.
יש כבר כאלה המדברים גם על ניסיון לפוטש משפטי. הדיבורים הללו ילכו ויקצינו ככל שהמערכת המשפטית תידרש להסביר, במעלה הדרך, כמה וכמה התנהגויות חריגות. מדוע, למשל, מתקבל הרושם שמדובר באכיפה בררנית; או איך התאפשרו ההדלפות שהובילו לזיהום החקירה. הרי ברור שמטרת ההדלפות היא יצירת עננה של חשדות מעל ראשו של ראש הממשלה כדי ליצור דה־לגיטימציה להמשך כהונתו.
שמעתי פרקליטה בכירה, שכבר פרשה לגמלאות, טוענת שהפרקליטות תשנה את עמדותיה אם בנימין נתניהו יסכים לפרוש מרצון. זה לא מעורר חשד שמדובר בחקירה פוליטית שמתודלקת בידי אויביו של ראש הממשלה כדי להדיחו שלא בדרך דמוקרטית?
מנדלבליט היה צריך לבחון את משמעות אמירתו של מפכ”ל המשטרה לשעבר אלשיך כי חוקרים פרטיים אספו מידע נגד קצינים שמעורבים בתיקי נתניהו; ושמי שעומד בראש להב 433, היחידה המופקדת על החקירה, מאשים את ראש הממשלה בתפירת התיק שבו הוא נאשם בהטרדה מינית. מקרים אלה היו צריכים לגרום ליועץ המשפטי להבין שיש אפשרות שהללו פועלים תוך ניגוד עניינים. גם בעניין יועץ התקשורת שהמפכ”ל שכר לעצמו היועץ המשפטי לא התערב.
אינני יודע הרבה על תיק 4000, ולכן לא אתייחס אליו, אבל ברור שחוקרי המשטרה והפרקליטים המלווים החמיצו לא מעט עובדות. אולם בשני התיקים האחרים העובדות גלויות לעין – וגם המשמעות המשפטית שלהן; כמו גם הפשרה מעוררת הגיחוך שבה נקט היועץ המשפטי. אין בתיקים אלה דבר המסבך את ראש הממשלה, וחבל שכל מערכת המשפט תיגרר לסחרור שסופו מי ישורנו.