האירועים שקרו בחצי השנה האחרונה בפיטסבורג ועכשיו בקליפורניה, הם החמורים ביותר בהיסטוריה של יהודי ארה”ב. עד אירוע הירי בבית הכנסת בפיטסבורג, שבו נהרגו אנשים, היו מקרים של פגיעה בבתי כנסת ריקים בדרך כלל, ללא נפגעים. כעת מתמודדים יהודי ארה”ב עם מצב חדש, שמייצר סדקים משמעותיים בתחושת הביטחון שלהם.
יהודי ארה”ב מרגישים שהימין הקיצוני מרים ראש, ומה שהיה בעבר תופעת שוליים מגיע כעת למרכז. הם מוצאים את עצמם בין הפטיש לסדן: יש אנטישמיות מימין המופנית אליהם, אבל יש אנטישמיות גם מצד שמאל, שמופנית כלפי מדינת ישראל ובהקשר של המדינה, אליהם.
הבסיס העיקרי לאנטישמיות כרגע הוא האשמת היהודים כמי שמעודדים את הגירת המיעוטים הלא לבנים לארה”ב. היהודים נחשבים בעיני אותם גזענים כחלק מהאליטה הלבנה האמריקאית, אבל גם כחלק המסייע למהגרים לא לבנים להגיע לארה”ב. בעצם, היהודים נתפסים כ״סייעני הגירה״.
יהודי ארה”ב תופסים את עצמם כבני מהגרים. הגירה היא חלק מהאתוס שלהם כיהודים אמריקאים, ולכן הם ממשיכים לתמוך בהגירה לארה”ב עד היום. “לנו סגרו את השערים בתקופת השואה ולא יכולנו לעזור ליהודי אירופה – איך נשיב ריקם את פניהם של מהגרים ממדינות אחרות?”, הם שואלים. אבל דווקא התמיכה הזו בהגירה היא זו שמסכנת אותם כרגע בארה”ב.
תפיסת יהודי ארה”ב את אמריקה היא שארצם שונה. הם רואים אותה כמקום שבו יהודים לא כפופים להיסטוריה של נרדפות יהודית בתפוצות. כיום הם מתחילים לשאול את עצמם אם זה עדיין המצב. בעבר הם תפסו עצמם כמי שנמצאים במקום של גאולה ולא במקום של גלות. עכשיו הם כבר פחות בטוחים.
הקריקטורה המזעזעת שהתפרסמה ב”ניו יורק טיימס”, שבה מוצג ראש הממשלה בנימין נתניהו ככלב עוטה מגן דוד, המושך אחריו את נשיא ארה”ב דונלד טראמפ חובש הכיפה, פגעה מאוד במעמד יהודי ארה”ב. היהודים נתפסים כמי ששולטים בשלטון ומוליכים אותו שולל. זו האשמה אנטישמית קלאסית, המגיעה דווקא משמאל, וזה איום מאוד משמעותי על הזהות היהודית בארה”ב.
באשר לפיגוע שלשום, ראינו שמי שביצע אותו ניסה קודם להצית מסגד ואף התגאה בכך. אנו רואים שכשיש שנאת זרים בארה”ב, בסופו של דבר היא מופנית גם ליהודים וגורמת להם להיתפס כזרים. היהודים מאוד חוששים שטראמפ ייבחר שוב ב־2020. שכן, הם מקשרים בין הסירוב שלו לגנות את אירועי שרלוטסוויל לבין הפגיעות בהם. יש היום בהחלט תחושה של איום ופגיעה ממשית בתחושת הביטחון, וההרגשה היא שלא מדובר באירוע חולף.
הכותב הוא מרצה בתוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה"ב באוניברסיטת חיפה