תפקידנו - לדאוג לאזרחי ישראל כולם

השבעתי לכנסת ישראל מתקיימת יומיים לפני ציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה. עבורי זהו אירוע רב־משמעות, שמספר במידה רבה את סיפורה של הארץ הזאת. לפני 74 שנים צעדה אמי, מלכה גנץ זכרה לברכה, החוצה ממחנה ברגן בלזן. היא שכלה את בני משפחתה, הייתה שדופה ורעבה, והוסיפה ללכת. עוד בטרם ידעה לאן דרכה מובילה אותה, עמדה על רגליה ולא ויתרה על הצעד הבא אל החיים, אל ישראל.
 

מאוחר יותר היא התחתנה עם אבי נחום גנץ, זכרו לברכה, אשר נמלט גם הוא מאירופה ומאימות השואה, והם עלו לארץ. הם היו ממקימי כפר אחים, מושב עולים של ניצולי שואה, שלמרות האסון הנורא שחוו, עלו ויישבו את הארץ. שם נולדתי, שם גדלתי ושם רכשתי את ערכי. תעצומות הנפש, הנחישות, ההתמדה ותחושת השליחות שליוו את מסעם של הורי לכל אורך חייהם הן אבני היסוד של תקומת ישראל והן אלו שמנחות גם אותי עד היום.

נס שנשען על עשייה
 

מחרתיים, 74 שנים אחר כך, בעת צפירת יום השואה, יתווספו אצלי לתחושות המורכבות, שממילא חש כל ישראלי ביום זה, גם תחושות גאווה על הזכות שניתנה לי להיות חבר בכנסת ישראל במדינת ישראל העצמאית והריבונית, שהיא בגדר נס. נס שנשען גם על עשייה מסורה ומופלאה של המוני אנשים. בתודעה עמוקה זו, מתוך הבנה כי אין זה מובן מאליו, ומתוך תחושת שליחות ואחריות שליוו אותי במשך עשרות שנים כלוחם וכמפקד בצה”ל, אצעד היום לכנסת ישראל שבירושלים.
 

אצעד לתוך הכנסת מתוך תחושת אחריות לדאוג לאזרחי ישראל כולם; להגן על מוסדות החוק והמדינה מתוך תפיסה ממלכתית; לנסות לייצר חיבורים בין מגזרים וקבוצות; לדאוג לחיזוק מערכות החינוך, הבריאות והרווחה הציבוריים; וכמובן לפעול ככל יכולתי למען ביצורה וחיזוק ביטחונה של מדינת ישראל.

אני מודע היטב למחויבות הגדולה שיש לי כלפי יותר ממיליון אזרחים ואזרחיות שבחרו בי ובחברי בכחול לבן ושמבקשים לראות בנו אלטרנטיבה שלטונית. אייצג עמדות וקולות אלה בעוצמה ובצורה ברורה. אהיה שליח ציבור נאמן לעמו ולמדינתו - לאלה שבחרו בי ולאלה שלא.
 

נבחרת של 120 שליחי ציבור תמלא את שורותיה, וכולי תקווה שתקדיש את ימיה לכל אחד ואחת מאזרחי ואזרחיות ישראל ולמשימה הגדולה ביותר שתוטל על כתפיהם ועל כתפי שלי יחד עמם - לשמור על שלמות, אחדות ועתיד הארץ המובטחת, שאליה צועד העם היהודי כל ימי חייו.