בואו נעשה את זה פשוט. חוק החסינות איננו שחיתות, אבל נתניהו הוא כן מושחת. אני לא קובע זאת על סמך שלושת כתבי החשדות, כי כתב חשדות ואפילו כתב אישום אינם שקולים להרשעה, ושמורה לנתניהו חזקת החפות. הריקבון בצעד של נתניהו הוא הונאת הבוחרים. נתניהו גנב את הבחירות וגנב את דעת הבוחרים.
חוק החסינות כשלעצמו הוא חוק לגיטימי בעיניי. יש מאחוריו הגיון לא מועט, גם אם לא הייתי מקדם את החוק. אינני חושב שהחוק בהכרח מעודד שחיתות, ועובדה שהוא קיים בכמה מדינות דמוקרטיות. כמובן קיימת בעיה לא קטנה בחקיקת חוק שנועד בעיקרו לשרת פרסונלית את מקדם חוק שמתייחס רקטרואקטיבית ולא רק במבט צופה פני עתיד.
אבל גם על זה יכולתי להחריש, מה גם שאין מדובר בחסינות הרמטית אלא רק בהתליית ההליכים עד סיום הכהונה כראש ממשלה. הריקבון נעוץ בעובדה שנתניהו הצהיר והבטיח בקולו יותר מפעם אחת במהלך קמפיין הבחירות בצורה חד משמעית כי לא יקדם שום חוק חסינות שימנע את העמדתו לדין. כך אמר לקרן מרציאנו, וכך הכריז בראיונות לאודי סגל ולניב רסקין. נתניהו הבטיח זאת לציבור רגע לפני שהקלפיות נפתחו ופתקי מח"ל נעו בכמויות אדירות לקלפיות.
אני מתגורר בקהילה של מגורשי כפר דרום. לפני הבחירות של שנת 2003, הצהיר ראש הממשלה דאז אריאל שרון כי "דין נצרים וכפר דרום כדין נגבה ותל אביב". על רקע זה הוא נבחר בשנית, והכפיל את כוחה של מפלגת הליכוד מ-19 מנדטים להישג מדהים של 38 מנדטים. הסוף ידוע, לאחר הבחירות ואולי על רקע החקירות, שרון שבר שמאלה בפראות, וגירש את מתיישבי נצרים וכפר דרום יחד עם כל תושבי גוש קטיף וצפון השומרון לכל הרוחות.
אם נתניהו היה אומר לפני הבחירות כי הוא מתכוון לחוקק את חוק החסינות, אזי היה מדובר בצעד לגיטימי ודמוקרטי. סמוטריץ' לדוגמה, הצהיר בפה מלא לכל אורך התקופה כי בכוונתו לקדם חוק חסינות, ואף אמר בפירוש שהחוק יחול גם על נתניהו. סמוטריץ' העמיד את השקפתו לבחירת הציבור, וקיבל מבוחריו את המנדט לקדם את הרפורמות שהוא מאמין בהן. אך נתניהו בחר להונות את הציבור, להרדים אותו כי הבין שהאמת תזיק לו בקלפי. רגע לאחר הבחירות, הוא התהפך ב-180 מעלות, ממש כמו שרון. זה אבי אבות של השחיתות, חמור הרבה יותר מסיגרים, שמפניות, סיקור אוהד בוואלה ויחסי תן וקח מפוקפקים עם נוני מוזס. נתניהו צועד בעקבות שרון, ומערער את היסוד הדמוקרטי של הבחירות. זו לא פוליטיקה אלא הזניה מוחלטת של העולם הפוליטי.