לאיזה שחקן אתה דומה? איך היית נראית בתור גבר? האם אתה רציונלי או רגשי בקבלת החלטות? אחד מהדברים שמעלים את רמות הדופמין (מוליך עצבי המקושר לסיפוק והנאה) הוא קבלת מידע על עצמנו - זהו חלק מהנרקיסיזם הטבוע בנו. אפליקציית "פייס־אפ", המספקת סימולציה של איך ניראה כשנזדקן, ממחישה עד כמה תופעה זו של אפליקציות "ספר לי על עצמי״ תופסת תאוצה. האפליקציה צברה כ־80 מיליון משתמשים בזמן קצר, אך היא רק קצה הקרחון בתופעה גדולה בהרבה: שוק שחור הסוחר בנתונים אישיים המנטרים את דפוסי ההתנהגות שלנו, מרכיבים עלינו פרופילים פסיכולוגיים ומוכרים את המידע לכל המעוניין.
אפילו אם נעזוב את אפליקציות הבולשיט למיניהן, בלי שנהיה מודעים לכך - הניידים שלנו חושפים עלינו המון: היכן אנו גרים, עובדים, אוהבים לבלות ומהם ההרגלים שלנו. כל פעולה במרחב הדיגיטלי - רכישה, גלילה, לייק או ציוץ - משאירה עקבות דיגיטליות. כאשר מנתחים אותן יחד, הן חושפות מידע הנוגע להעדפות האישיות, ההרגלים והתכונות שלנו.
מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ברקלי ופרינסטון מצא כי יותר מ־70% מהאפליקציות המותקנות בנייד מעבירות את הנתונים האישיים שלנו לצד שלישי. 66% מהחברות והעסקים בישראל לא סיפקו תשובה לשאלה אם המידע על המשתמשים משותף עם גורמים נוספים, ואם כן - עם אילו גורמים.
Next Next Next
כשאתם מתקינים אפליקציה חדשה על מערכת ההפעלה אנדרואיד או IOS, אתם מתבקשים לאשר גישה למידע אישי.
רוב האנשים מאשרים בלי לחשוב פעמיים, בתהליך שהמפתחים מכנים Next Next Next. כלומר, בלי לקרוא מה בדיוק אנחנו מאשרים.
חלק מהנתונים אכן משמשים את האפליקציות לעבודה יעילה. למשל, אפליקציית ניווט לא תהיה יעילה ללא נתוני GPS המדווחים על המיקום של המשתמש. אך מרגע שאפשרנו לאפליקציה לאסוף מידע אישי, היא יכולה לשתף בנתונים שלנו את כל מי שמפתח את האפליקציה חפץ לשתפו. כך, צד שלישי, שאתה אפילו לא מודע לקיומו, יכול לנטר את מיקומך, מהירות הנסיעה שלך והסכום שאותו הוצאת על הרכישה בסופר. חוסר המודעות הנוגע לשימושים שאפשר לעשות בנתונים ולמניפולציות שאפשר להפעיל עלינו באמצעותם עלול לעלות לנו ביוקר.
את מי בדיוק אני מעניין?
ניקח לדוגמה אפליקציית ניווט. היא שולחת מידע על המיקום הנוכחי שלך לשרת, על מנת לחשב את זמן ההגעה מהמקום שבו אתה נמצא ליעד הרצוי. אך באותה מידה היא יכולה לשלוח מידע זה לספריות של צד שלישי. לאפליקציה נוספת המותקנת במכשירך סיפקת גישה לאנשי הקשר. אומנם מדובר על שני אישורים נפרדים משתי אפליקציות נפרדות, אך אם שתיהן עושות שימוש באותה ספריית צד שלישי, הספרייה יכולה לחבר בין פיסות המידע השונות.
השימושים שאפשר לעשות במידע הם אינסופיים. משיווק ומכירה, דרך השפעה פוליטית ועד להכנסת הפרטים שלנו למאגרים שיאפשרו לחברות כוח אדם להשיג מידע על מועמדים לעבודה, בלי שיצטרכו להסתמך על מידע שהאדם מנדב מרצונו. לכן יש אינטרס מובהק לחברות לבנות מאגרי נתונים עלינו ולמכור את המידע. זהו המודל העסקי.
לשלוט במצב הרוח שלך
פייסבוק, לדוגמה, משמשת כמעבדת המחקר ההתנהגותי הגדולה בעולם, שאפילו לא נדרשת להסכמת הנבדקים. היא מנתחת לא רק מה כתבת בפוסטים, אלא גם את דפוסי ההתנהגות שלך. אם, למשל, אתה מחליף בכל יום את תמונת הפרופיל שלך ומגיב על כל פוסט של חבר - אתה מתאים לקטגוריה של אדם מוחצן.
מעבר לניתוח פאסיבי של ההתנהגות, פייסבוק מחזיקה קבוצה מכובדת של חוקרים שעושים ניסויים בפיד שלנו. ב־2012 קרוב ל־700 אלף משתמשים היו מושא לניסוי. עבור חלק מהמשתמשים הורידה פייסבוק באופן מסתורי פוסטים שליליים מהפיד, ועבור חלקם פוסטים חיוביים, וכך בחנה את יכולתה להשפיע על מצב רוחם של אנשים.
אבל זה לא נגמר בהשפעה על מצב הרוח שלכם: אחד הסיפורים שהסעירו את ארצות הברית בבחירות האחרונות לנשיאות קשור בחברה בשם קיימברידג' אנליטיקה, שהריצה בפייסבוק אפליקציית בולשיט מסוג ״איך תיראה בתור אישה״. האפליקציה אפשרה גישה לנתוני הפרופיל בפייסבוק, שמהם הרכיבו פרופיל אישיותי על המשתמשים. אם, למשל, מצביע מדורג גבוה ב"שמרנות, לאומנות ופחד משינויים", הוא קיבל מסר המדגיש שרק לטראמפ יש הכוח להגן מהשינויים הצפויים במדיניות, שטראמפ ידאג להחמיר הגבלות על כניסת מהגרים ויילחם לשימור הסטטוס קוו.
גם הרשתות הקמעוניות אוספות כל מידע שביכולתן לשים עליו יד: מה קנינו, מתי יצרנו קשר עם שירות הלקוחות, באילו קופונים השתמשנו, נתונים דמוגרפיים וגם משכורת מוערכת. רשת טרגט פיתחה מודל שהצליח לנבא את הסיכוי שאישה נמצאת בהריון על פי השינוי בהרגלי הרכישה שלה. הם גילו למשל, שבסביבות השליש השני להריון נשים נוטות לרכוש קרם גוף לא מבושם, שנרשמת עלייה ברכישת מוצרי הטיפוח ושהתזונה משתנה. מידע זה זמין לכל מי שמעוניין לשלם עבורו.
האם אתה חולה נפש?
מחקר שנעשה באחרונה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד הצליח לנבא סימנים לדיכאון בקרב משתמשי אינסטגרם. תמונות שפורסמו על ידי משתמשים בדיכאון היו מטושטשות, אפורות וכהות, עם פחות אנשים בכל תמונה. מחקר נוסף הצליח לנבא, בדיוק של יותר מ־70%, את הסיכוי לדיכאון לאחר לידה אצל נשים באמצעות ניתוח פוסטים בטוויטר, ולאחרונה אף הצליחו לנבא נטייה לנרקיסיזם ולסאדיזם מתוך ניתוח תגובות של טוקבקיסטים.
בקרוב, לכל אחד מאיתנו יהיה סטטוס דיגיטלי שיתבסס על העקבות שאנו משאירים בכל אתר, רשת חברתית או אפליקציה, ויועבר לכל מי שחפץ לערוך עלינו בדיקה. הכלכלן הראשי של גוגל, האל ורייאן, צוטט באחרונה אומר שהשער היציג כבר לא מוערך בדולר או בפאונד אלא בתמונות, חברויות, תגובות ולייקים. אז בפעם הבאה שאתם שוקלים אם להוריד אפליקציה, תבינו שהכלל הוא פשוט: אם אתה לא משלם על המוצר - אתה המוצר.
הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, המרכז הבינתחומי הרצליה