הקיטוב בחברה הישראלית רבת הגוונים נוכח תמיד ברקע או בחזית של סדר היום הציבורי והתקשורתי, על אחת כמה וכמה סביב בחירות. כצפוי, מגזרים שונים מבקשים, כל אחד בתורו, להשמיע את קולם, וזרמים תת־קרקעיים של תחושות אי־צדק וקיפוח רק ממתינים לזמנם כדי לפרוץ מעל פני הקרקע ולהטיח בנו, כחברה, עד כמה הדרך ללכידות עדיין פתלתלה וארוכה. על רקע זה, נשאלת השאלה אילו מענים אמיתיים ועמוקים עומדים לרשותנו על מנת לייצר סולידריות ולכידות חברתית חוצת מגזרים; אותה לכידות המולידה נרטיב משותף וחוסן אזרחי, שאותם אנו שואפים להשיג עוד מימי ראשית המדינה. אחד האמצעים היעילים שעלינו לטפח הינו תחום הפיתוח הכלכלי האזורי .
בשנים האחרונות עוברים האשכולות האזוריים לקדמת במת העשייה ומובילים מהלכים כלכליים, תוך ניצול יתרון הגודל היחסי ומכלול משאבי האזור, על מנת להיטיב עם כלל האזרחים והמרחב שבו הם מתגוררים. הכלכלה ברשויות המקומיות השתנתה לבלי הכר: תמורות צרכניות וכניסת המסחר המקוון לחיינו הובילו לסגירתם של עסקים קטנים רבים בתוך הרשויות, מה שהקטין את תזרים המיסים שלהן. בנוסף, לא לכל רשות יש אזורי מסחר פעילים המעניקים לה הכנסות קבועות.
בעבר, הפתרון שניתן למצב זה על ידי המדינה היה מתן מענקי איזון לרשויות החלשות, אולם המהלך לא צלח. מספרן של הרשויות הנתמכות עלה בהתמדה ועומד כיום על למעלה מ־50% מסך הרשויות בישראל. רבות מהן אלו רשויות ערביות החיות בסמוך לרשויות יהודיות משגשגות. בנוסף, מענקי האיזון לא נתנו מענה לצרכים של הרשות, אלא רק לבעיית המזומנים שלה, כך שלמעשה סייעו להנציח פערים חברתיים וכלכליים. כבר לפני מספר שנים הבינה המדינה את הבעיה, ובמשרדיה השונים החלו לגבש תוכניות על מנת לייצר לרשויות אפיקי צמיחה חדשים.
בימים אלו החלו ליישם בגליל את הסכם בר־לב, ביוזמת משרד הכלכלה והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. לראשונה נפגשו ראשי הרשויות של מטה אשר, כרמיאל, משגב, בענה, דיר אל־אסד ומג’ד אל־כרום על מנת לחלק ביניהם את הרווחים המשותפים של תשלומי הארנונה מפארק התעשייה על שם בר־לב. מהלך זה יצר הזדמנות היסטורית לשותפות אזורית חוצת רשויות, יישובים ומגזרים.
הסכם חלוקת הרווחים הינו חלק ממגמת עשייה רחבה בהרבה - בהובלת האשכול האזורי, אשכול בית הכרם, בגיבוי מנכ”ל משרד הפנים ויו”ר הוועדה המחוזית לתכנון, וכמובן בהנהגת ראשי הרשויות של כלל הרשויות המעורבות - שנועדה לכונן שותפות כלכלית המושתתת על השכנות הגיאוגרפית. מטרת השותפות הכלכלית היא לסייע לתושבי האזור כולו לשלב ידיים בשוק העבודה, להתפרנס ולשגשג ביחד.
קשירת הגורל הגיאוגרפי במישור הכלכלי הגדילה באחת את תקציבי הרשויות, ובעקבות זאת הוחלט כי תקציבים תוספתיים יהוו מנוף לפיתוח כלכלי משותף ויושקעו בפרויקטים לטובת הפיתוח היישובי. שיתוף הפעולה יעניק לרשויות מרווח פעולה גדול יותר בשירותים שהן מספקות לתושביהן, במתן גישה רחבה יותר לתעסוקה איכותית, בקידום שילוב נשים בתעסוקה, בחיבור בין כל יישוב לצורכי התעשייה האזורית, בעידוד יזמות וברתימת שחקנים נוספים לפעילות המשותפת. כלל המהלכים המשלימים הללו, ביחד עם חיזוק האקדמיה והמחקר באזור, יהוו בסיס איתן לגשר חוצה לאומים ותרבויות, שיוביל לחוסן כלכלי וללכידות חברתית. עשייה כלכלית אזורית ברחבי הארץ היא מנוע לצמיחה ולסולידריות בין כלל המגזרים, בהם הכפרי והעירוני, הדתי והחילוני, המבוסס והעני וכן הלאה.
הכותבת היא מנכ"לית אשכול רשויות בית הכרם המאגד בתוכו שבע רשויות, יהודיות וערביות, ממרכז הגליל