עם תחילת הפעימה האחרונה, בשלב זה, לנשיאותו, נקלע דונלד טראמפ למאבק דו־מערכתי: נגד ניסיונות הדמוקרטים להדיחו באמצעות תהליך האימפיצ'מנט מזה, והבחירות לנשיאות בעוד שנה מהיום מזה. באשר לניסיונות ההדחה, הסיכויים שיצליחו הם קלושים משום שההכרעה הסופית תהיה בידי הסנאט, שהרוב הרפובליקני שבו בוודאי לא ירצה להרגיז את הבייס הפוליטי שלו, שרובו תומך בנשיא. ולגבי הבחירות בנובמבר, הסקר האחרון של ארגון התקשורת האינטרנטי הנפוץ "פוליטיקו" קובע ש־56% מהבוחרים, כולל שליש מהדמוקרטים, סבורים שטראמפ ינצח. 
 
בסוף השבוע פורסם כי מייקל בלומברג, איל ההון וראש עיריית ניו יורק לשעבר, שוקל להתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות. אם מהלך זה יתממש, הוא דווקא עשוי להבטיח את ניצחונו של טראמפ, שכן בלומברג יתחרה על אותה משבצת מתונה ומרכזית במפלגה שתפוסה היום בידי ג'ו ביידן, שמוביל בסקרים. פיצול הקולות ביניהם יביא בוודאות לניצחונו בפריימריז הדמוקרטים של אחד המועמדים מהשמאל הקיצוני, דוגמת ברני סנדרס או אליזבת וורן, שסיכוייהם לנצח את טראמפ בבחירות אינם גבוהים. שניהם, אגב, אינם מקובלים גם על חלק גדול מהמנהיגים והעסקנים הדמוקרטים. סטיבן רטנר, מי שהיה יועץ כלכלי בכיר בממשל אובמה, כתב למשל בשבוע שעבר במאמר ב"ניו יורק טיימס" שהאפשרות של נשיאות הגברת וורן הינה "חזות מבהילה".
 
ואכן זו חזות מבהילה, או לפחות מדאיגה, גם מבחינת ישראל. על פי הצהרות המועמדים מהשמאל, גם בוועידת ארגון ג'יי סטריט, על ארצות הברית לשקול את קיצוץ הסיוע הביטחוני לישראל, מהלך ששום ממשל אמריקאי קודם, דמוקרטי או רפובליקני, לא העלה אי פעם, אפילו בתקופות של עימותים ומחלוקות כמו בממשלים של בוש האב ואובמה. ביידן תקף בשצף קצף את ההתבטאויות הנ"ל; ומי שהיה שגריר ארצות הברית בישראל בממשל אובמה, דן שפירו, גינה את הקריאות האלה נגד הסיוע הביטחוני בנמקו ששיתוף הפעולה הביטחוני בין אמריקה וישראל משרת גם את האינטרסים הביטחוניים והכלכליים של ארצות הברית. 
 

גם עבור יהודי ארצות הברית, שרובם מצביעים באופן מסורתי בעד המועמדים הדמוקרטים ושלקולם בבחירות הקרובות עשוי להיות משקל במדינות מסוימות, התסריט של וורן או סנדרס בבית הלבן יוצר דילמה: רובם אומנם מסויגים לגבי עמדות כאלה או אחרות של מדינת ישראל, אך לא כשמדובר בקיצוץ הסיוע הביטחוני שעלול לסכן את ביטחונה ועצם קיומה.

עד לבחירות, ואפילו עד לסימול המועמדים על ידי מפלגתם עוד יכולים לקרות הרבה דברים. מועמדים עשויים לפרוש; המצב הכלכלי השפיר, לרבות הגידול המרשים במקומות עבודה, שהיום פועל לטובת טראמפ, עלול להשתנות לרעה; התפתחויות ביטחוניות או מדיניות בלתי צפויות שיאלצו את וושינגטון לקבל החלטות קשות - כל אלה עלולים לשנות את תמונת הבחירות. בנוסף לכך, וחרף העובדה שסיכויי האימפיצ'מנט, כאמור, אינם גבוהים, לדינמיקה הפוליטית יש חיים משלה. לחקירות הפומביות והסמויות ולהדלפות השונות בעניין פרשת אוקראינה, והעדות הצפויה של היועץ לביטחון לאומי המתפוטר ג'ון בולטון בהקשר זה, יש פוטנציאל להשפיע על מערכת הבחירות, לכאן ולכאן.
 
נתון נוסף: למרות הסיכוי העדיף של טראמפ בשעה זו, צריך לזכור כי בבחירות הקודמות, נגד הילרי קלינטון, הוא בעצם זכה רק במיעוט הקולות וניצח הודות לשיטת האלקטורים. מספר האמריקאים הבלתי מרוצים ממנו כיום מגיע ל־54%. ייתכן כי נתון זה ישפיע בהמשך המרוץ. בינתיים, רק פתי יהין להתנבא לאיזו מציאות יתעוררו האמריקאים, ויתעורר העולם, ב־4 בנובמבר 2020.