אלה שעדיין לא השכילו להבין מי זה אביגדור ליברמן האמיתי, דאגו לאחרונה להפיץ ידיעות חסרות בסיס שלפיהן יו"ר ישראל ביתנו מתכוון לשוב ולתמוך בגוש הימין, זאת לאחר שהחרדים יעשו תיקונים קלים בעמדות ובדרישות שלהם. כך, לדבריהם, תקום מחדש ממשלת הימין של בנימין נתניהו.
רק שההתייצבות של ליברמן מול המצלמות, מול העם ובעיקר מול מלעיזיו, תוך הצגת התנאים לתמיכתו בהקמת הממשלה הבאה (ממשלת אחדות – או שאתמוך בצד השני), הוכיחה שלא כך הדבר ושליברמן הוא בעצם המבוגר האחראי במערכת הפוליטית שלנו.
אלו שהאשימו את ליברמן במערכת הבחירות השנייה על סירובו להצטרף לגוש הימין של הליכוד והחרדים, דאגו הפעם להאשים אותו בהצבת אולטימטום ובאיום על נתניהו ועל בני גנץ, כאילו היה דון קורליאונה - כל זאת בגלל שהוא פועל למניעת סבב בחירות נוסף.
אלא שמי שמביט על מהלכיו מעמדה אובייקטיבית ופרגמטית, יכול רק לברך על כל צעד ושעל שלו ולומר בקול רם: טוב שיש כאן ליברמן כזה, שמוכיח שוב ושוב שמילה שלו היא מילה ושהוא אכן דבק בעמדותיו, עומד בהבטחותיו ולצד זה פועל למען רצון רוב עם ישראל: הקמת ממשלת אחדות ליברלית.
אין ספק שאם ליברמן לא היה קיים היו צריכים להמציא אותו, על מנת להושיע את עם ישראל מהצרה הפוליטית שאליה נקלענו. זאת מכיוון שהאולטימטום הזה הוא הדבר היחיד שיכול למנוע את הסיבוב השלישי של הבחירות, שעל פי רוב התחזיות יסתיימו באותן תוצאות.
כנראה שאנחנו עדיין גוררים את הגנים של אבות אבותינו, שיצאו ממצרים לפני כ־3,000 שנה כעם של עבדים. לשון הציווי הייתה אז השפה היחידה שמובנת להם, כפי שאפשר לראות באופן שבו נכתבו החוקים והמשפטים שניתנו לעם בתורת משה ובעשרת הדיברות: "לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב". כעת, אחרי מאות שנות עבדות נראה שלשון האולטימטום היא השפה היחידה המובנת לפוליטיקאים שלנו, כפי שהציג ליברמן את עמדתו שנועדה להביא את הצדדים להכרעה ולעצירת מחזה האבסורד שסופו לא נראה.
שהרי בלי האולטימטום של ליברמן אין סיכוי שתקום כאן ממשלה ואין מנוס מהליכה למערכת בחירות נוספת. כעת, בעקבות התנאים שהציג ליברמן הגיע רגע האמת של גנץ ונתניהו: האם הם יקבלו את דרישתו, ימנעו מערכת בחירות נוספת ויקימו ממשלת אחדות שבשעות קשות אלה היא המענה לבעיות שעומדות בפתחנו?
במרוצת החודשים האחרונים דאגו רבים להציג את ליברמן כפוליטיקאי הזוי, לא יציב בדעותיו ובעמדותיו, שמצד אחד תמך בחרדים ושיתף איתם פעולה ומנגד הפך לאויב החרדים ופועל להרחיק אותם מהממשלה הבאה. אמרו גם שהוא פוליטיקאי שפועל משיקולים ואינטרסים של עשיית הון פוליטי ומפופוליזם זול.
אילו היה ליברמן פועל מתוך שיקולים אופורטוניסטים, הוא היה יושב כיום בממשלת נתניהו כשר הביטחון, כשלצדו שני שרים ממפלגתו. מכאן שהאולטימטום שלו בא משיקולים פרגמטיים והוא קרש ההצלה האחרון למציאות הפוליטית שנוצרה.
לתחושתי, ליברמן תיאם את המהלך הזה עם גנץ, שיסכים ויקבל את דרישות יו"ר ישראל ביתנו. מכאן שהכדור יעבור למגרש של נתניהו, שייאלץ לקבל הכרעה גורלית קשה ובעייתית מאוד מבחינתו: ויתור על הגוש או ויתור על הבית ברחוב בלפור. מה שברור הוא שבמשחק השחמט הסמוי שהתנהל בין נתניהו לליברמן בחודשים האחרונים, ליברמן ניצח.
וכפי שזה נראה עכשיו, סביר יותר שליברמן ישב בממשלת גנץ בתמיכת הרשימה המשותפת מבחוץ, מאשר שהוא ישב בממשלה עם אריה דרעי, בצלאל סמוטריץ' ומאיר פרוש. בכל מקרה, ליברמן כבר רשם פרק חשוב ומרתק בתולדות המדינה והפוליטיקה בישראל.