סופרלטיבים רבים מגיעים לאוכלוסייה הבדואית בצפון הארץ. אומנם רבות הסוגיות שעוד יש לתקן בקרבם, אולם מדובר בחברה המתאפיינת ברצון עז להיות חלק מהמיינסטרים התורם במדינה. אחוז המשכילים בה הולך ועולה במרוצת השנים, ותרבות הכנסת האורחים שלה עולה על כל דמיון. אולם מוטיב אחד בולט במיוחד לא נכלל עד לאחרונה ברשימת הסופרלטיבים שנקשרו בשמה: לכידות ואחדות.

ב־2009 הקימו ראשי שמונה הרשויות המקומיות הבדואיות בצפון את פורום הבדואים, זאת מתוך הבנה שיחד הם יוכלו לקדם את מה שאף אחת מהרשויות הללו לא תצליח לקדם לבדה. שמונת ראשי הרשויות התאגדו לצורך הכנת התשתית למענק ממשלתי בסך 350 מיליון שקל מהמדינה, שהגיע באותה שנה. 

מענק זה קדם להחלטת הממשלה 1480, שעסקה בהעצמה וחיזוק כלכלי־חברתי של היישובים הבדואיים בצפון. בשנים 2016־2019 הוקצו 950 מיליון שקל מתקציבי הממשלה לטובת החלטה זו. אלא שהסכום שהתקבל כלל לא הלם את צורכי המגזר. בנוסף, האימפקט של התקציב היה זעום, כשמתוך כלל הסכום נוצלו עד כה רק כ־70%. להערכת ראשי הרשויות המדוברים, עד סוף השנה ייעשה שימוש בכלל התקציב. 

הסיבות לכך שהשפעת התקציב הייתה נמוכה הן בין היתר היעדר עבודת מטה שיטתית ברשויות המקומיות, היעדר מעקב אחר ביצוע, היעדר תכנון נאות וגם נפוטיזם ויריבות חמולתית פנימית. האחדות והלכידות נעצרו. לא קודמו מיזמים אזוריים משותפים לכלל האוכלוסייה הבדואית ולא תוכננו תוכניות תיירותיות בניחוח בדואי אותנטי שאין בהן כדי לקדם רשות כזו או אחרת אלא שישמשו כמנגנון הכנסה בר קיימא חוצה גבולות ורשויות, בעבור האוכלוסייה הבדואית הצפונית כולה. בסיכומו של דבר בלט בהיעדרו החזון, הן בקרב מקבלי ההחלטות במדינה והן בקרב ההנהגה הנבחרת של האוכלוסייה הבדואית עצמה.

בעודם מפולגים לא הצליחו הבדואים לעורר את מידת האהדה שלה זוכים הדרוזים בקרב הציבור היהודי בישראל. הם לא זכו בחשיפה חיובית אלא בסיקור שהוא ברובו שלילי ומלא בסטריאוטיפים. בהתאם לכך הם לא הצליחו לזכות בתקציבים הולמים או להשיג ייצוג תעסוקתי ראוי במשרדי הממשלה ובסקטור הציבורי בכלל.   

# # #

אלא שלאחרונה התהפכה המגמה. הפורום הפך בן לילה לרחב יותר, מכיל יותר ומלוכד יותר. לא מדובר בצעד סמלי. זוהי תוצאה של עבודת שטח ודיפלומטיה עקבית וחכמה, שיצרה הכרה בקרב המנהיגות הבדואית הנבחרת הנוכחית בדבר הפוטנציאל האמיתי שקיים ביצירת לובי משמעותי לטובת האוכלוסייה. 

ראשי רשויות מכהנים וקודמיהם, שהפגינו עד כה יריבות ועוינות של ממש זה כלפי זה, החלו לשבת לראשונה יחד. לשמונה הרשויות המקומיות החברות בפורום הצטרפו כלל היישובים הבדואיים שנכללים במועצות האזוריות היהודיות בצפון הארץ. כיום חברים בפורום 21 יישובים: שמונה רשויות מקומיות עצמאיות ו־13 יישובים (שניים מהמועצה האזורית עמק יזרעאל; שלושה מהמועצה האזורית זבולון; יישוב אחד מהמועצה האזורית מטה אשר ושבעה מהמועצה האזורית משגב). "מדובר בצעד היסטורי שמאחד את כל המגזר", אמר מוביל המהלך, עאהד רחאל ראש המועצה האזורית אלבטוף, המכהן גם כיו"ר הפורום. 

ההבנה כי הפורום חזק יותר, משפיע יותר ורלבנטי יותר בתצורתו הנוכחית הפכה למנטרה שגורה בפיהם של כלל ראשי הרשויות וראשי הכפרים הבדואיים בצפון. המנהיגות הבדואית הנבחרת תגיע מעתה כגוף מלוכד למשרדי הממשלה, תציב את דרישות הציבור המיוצג ותנסה לזכות בתקצוב הולם. 

אך לא די בכך, שכן ערב בחירות שלישיות במדינה המשמעות האלקטורלית של המהלך ברורה בהחלט. בצפון חיים כ־120 אלף תושבים בדואים, מחציתם בעלי זכות בחירה. 60 אלף מצביעים פוטנציאליים מהווים כשני מנדטים, שעשויים להביא לשינוי במציאות הפוליטית במדינה. 

עד כה אוכלוסייה זו לא הייתה מלוכדת גם מבחינת דפוסי הצבעה. המפלגה המרבה במחיר, בתקציבים ובתפקידים הייתה זוכה לתמיכה בקלפי ביישובים הבדואיים השונים. כעת החלו המפלגות השונות לחזר על פתחיהם של מנהיגי הפורום, וחברי ועדת ההיגוי זוכים להצעות מהסיעות השונות שמבקשים להיפגש עמם. 

נותר רק לקוות שהמנהיגות הבדואית תשכיל למנף את המהלך הנבון הזה, לנצל את מלוא הפוטנציאל הגלום בו ולא להסתנוור מאור הזרקורים הרגעי. יש בקרבה מנהיגים שיודעים להניח את האגו בצד ושיוכלו ליצור שיתופי פעולה מעשיים בכל הנוגע לפיתוח כלכלי בר־קיימא בעבור האוכלוסייה המקומית. עליהם לחשוב על תכנון אסטרטגי ארוך טווח עבור צעירי העדה המשוועים לתשומת לב ומבקשים להשתלב בחברה הישראלית, עבור הנשים ועבור מספר הולך וגדל של בעלי השכלה גבוהה
בקרבם. 

כעת יש להמתין ולראות אם הממשלה החדשה שתוקם תשכיל להבין את הפוטנציאל האמיתי הגלום באיחוד ואת היכולת שלו להביא לשילוב המיוחל של הבדואים באוכלוסייה הכללית ותדע לזהות את הסיכון שקיים בהתעלמות ממגזר זה.

[email protected]