נגיפי קורונה הם משפחה של נגיפים שגורמים למחלות בדרכי הנשימה ובדרכי העיכול של בעלי חיים שונים ממחלקות היונקים והעופות. נגיפים אלה נראים במיקרוסקופ אלקטרוני ככתר מלמעלה, ומכאן שמם. אין, נכון להיום, תרופה שמעכבת שכפול של נגיפי קורונה בתאי המאכסן, והטיפול במקרים החמורים מנסה להפחית את השפעת התסמינים כדי לאפשר לגוף החולה להתגבר לבד על המחלה.
בדצמבר 2019 הצטברו בעיר וואן שבסין מקרים חמורים של דלקת ריאות נגיפית, ששמה כעת Covid-19. המחלה התפשטה לאזורים נוספים בסין ומחוצה לה. המקור הראשוני להתפרצות היה כנראה שוק הדגים המקומי, שבו נמכרים גם בעלי חיים רבים נוספים. ב־31.12 דיווחה סין על ההתפרצות לארגון הבריאות העולמי, וב־30 בינואר הכריז ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בינלאומי.
מדעני רשות הבריאות הסינית ומדענים אמריקאים בודדו את הנגיף (בנפרד) וקבעו במהירות את הרצף של הגנום הנגיפי שלו. הנגיף החדש קרוב מאוד (96.2%) לנגיף שבודד מפרספים - עטלפים נפוצים בדרום מזרח אסיה, ועוד יותר (99%) לנגיף שבודד מפנגולין - יונק נפוץ שנמכר לא מעט בשווקים של סין, וכנראה ממנו עבר הנגיף לאדם.
זמן הדגירה המשוער מהדבקה בנגיף ועד לפיתוח תסמיני המחלה הוא 2־14 יום. זמן זה איפשר לנגיף להתפשט במהירות מאזור ההתפרצות המקורי. שלטונות סין הכניסו להסגר חמש ערים, שמאכלסים אותם 35 מיליון(!) תושבים, ואף ביטלו את התחבורה הציבורית לבירה בייג’ינג.
נכון לאתמול חלו 77,662 איש, 1,371 מהם מחוץ לסין ב־31 מדינות שונות ברחבי העולם. 2,345 מהם מתו בסין ו־15 מחוצה לה, כלומר מדובר ב־3% תמותה. מהמידע על 44,672 החולים הראשונים בסין התברר ש־80% מהם מפתחים מחלה קלה שאינה מסכנת חיים. ילדים ובני נוער (עד גיל 19) כמעט לא חולים (2%), כשרוב המתים הם מבוגרים יחסית (80% מעל גיל 60). כשני שלישים מהם הם גברים.
בישראל נבדקו חשודים כחולים שחזרו מסין, אך הסתבר כי כולם חלו מסיבות אחרות. חולה קורונה אחת שנדבקה ואובחנה על “ספינת הקורונה” הובאה לארץ, והיא מאושפזת בבידוד בבית החולים שיבא ביחד עם עשרה נוספים מהספינה, שלא ברור עדיין מה מצבם. זאת ועוד: תשעה צליינים דרום קוריאנים פיתחו תסמינים של המחלה בשובם לארצם - לאחר ביקור של שמונה ימים בישראל בין התאריכים 8־15 בפברואר באתרים הומי אדם. משרד הבריאות ינסה לאתר עובדים ואורחים ששהו באתרים אלה בזמן שהותם של הקוריאנים שם, כדי שיהיו בבידוד עד שיתברר אם נדבקו.
הכותב הוא מיקרוביולוג מומחה מהמחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה